"בואו להקשיב לסיפור המעשה על גוּמה וליבייה,
ז'ורז'י אמאדו
כי זהו סיפור על חיים ואהבה עלי ים"
מָאַסְתִּי בְּמִלּוֹת הַמִּדְבָּר.
בִּרְצוֹנִי לָשִׁיר, כְּמוֹ גוּמָה –
שִׁירַת הַיָּם.
אַךְ הַיָּם זָר לִי.
וְשִׁירָתוֹ, עֲמוּסַת הַתְּנוּדוֹת,
שָׂפָה שְׁנִיָּה וּמְגֻמְגֶּמֶת
בְּפִי.
אֲנִי רוֹצֶה לִכְתּוֹב סְעָרָה,
אַךְ הַמִּלִּים הוֹפְכוֹת צִיָּה,
וְכָל שֶׁיּוֹצֵא לִי
לְבַסּוֹף: "שָׁקַט הַיָּם,
חָשַׁךְ הַחוֹף".