כתב עת וחבורה ספרותית
כָּל שִׁיר קַיָּם לִפְנֵי שֶׁהוּא נוֹלַד.
הוּא כָּאן, הוּא פֹּה, אֲבָל פּוֹרֵץ מֵעֵבֶר,
יוֹצֵר עוֹלָם מַרְהִיב בָּנוּי מֵהֶבֶל
בִּתְהוּדַת הָעַל עִם הַמֻּחְלָט.
הַמְּשׁוֹרֵר אֵינֶנּוּ מְחַבֵּר,
הוּא עִפָּרוֹן, הוּא עֵט בְּיַד אֱלֹהַּ,
הוּא מַנְגִּינָה אֲשֶׁר כְּלוּאָה בַּתֹּהוּ
אֲשֶׁר דַּרְכּוֹ רוֹצָה לְהִשְׁתַּחְרֵר.
הַשִּׁיר קַיָּם לִפְנֵי שֶׁהוּא נִכְתַּב.
וְהַשִּׁירָה, אַלְכִימִיָה נִסְתֶּרֶת,
הוֹפֶכֶת – בְּלִי כֵּלִים! בְּלִי אֵשׁ בּוֹעֶרֶת!-
שְׁאוֹן עוֹפֶרֶת לִלְשׁוֹן זָהָב.
מֵרֹב זִקְנָה בּוֹ הִתְנַוֵּן הַכֹּל:
דָּהוּ עֵינָיו וְהִתְכַּהָה הַקּוֹל,
נָפַל חֲזֵהוּ, שֻׁרְבְּבָה הַבֶּטֶן,
לִפְנֵי אַלְפֵי שָׁנִים נָשְׁרוּ שִׁנָּיו
וְהִתְקַמְּטוּ וְהִצְטַמְּקוּ פָּנָיו,
בְּחֹם קֵיצִי גּוּפוֹ אָחוּז בְּרֶטֶט.
כָּפוּף כְּוָו, הוּא חַי וְנָע וָנָד.
רַק חוּשׁ אֶחָד עֲדַיִן לֹא בָּגַד,
אֲפִלּוּ הִתְחַזֵּק בּוֹ – חוּשׁ הָרֵיחַ:
מֵרִיח דָּם לִפְנֵי שֶׁהוּא נִשְׁפָּךְ
בְּכָל מָקוֹם, וְלוּ הוּא הַנִּדָּח
שֶׁבָּעוֹלָם, אִם זוֹמְמִים בּוֹ רֶצַח.
שָׁם הוּא מוֹפִיעַ חֶרֶשׁ בַּלֵּילוֹת,
הוּא מִתְגַּנֵּב לְסוֹד הָעֲלוּמוֹת –
קָשִׁישׁ כָּחוּשׁ בִּלְתִּי נִרְאֶה לָעַיִן.
מַשְׁמִיעַ לַחַשׁ כְּרִשְׁרוּשׁ חָלָשׁ,
כְּמוֹ אִוְשָׁה אוֹ רַחַשׁ הַנָּחָשׁ,
מַשְׁמִיעַ שְׁמוֹ: אֲנִי אָבִיךָ קַיִן.
מָתוֹק מִדְּבָשׁ הָרֶגַע הַגָּדוֹל
כְּשֶׁאָדָם מֵעֵז לִבְזוֹת הַכֹּל:
אָסוּר הָאֵל, הַפַּחַד וְהַסֵּבֶל…
בְּרֶגַע זֶה אַתָּה הוֹרֵס תֵּבֵל,
בְּרֶגַע זֶה – אָדָם שָׁוֶה לָאֵל,
וְדַם אָחִיךָ –הוּא רַק הֶבֶל…
הֶבֶל…
הֶבֶל…
קָשֶׁה הוּא הֶרְיוֹן הָהָר אֲשֶׁר מְפַחֵד לָלֶדֶת:
"אִם יִוָּלֵד לִי עַכְבָּר – אֵיךְ אַבִּיט בַּמָּרוֹם?"
הוּא מִתְהַפֵּךְ בַּלֵּילוֹת, וּסְבִיבָתוֹ רוֹעֶדֶת,
וְדִמְעוֹת חַלָּמִישׁ מִדַּרְדְּרוֹת לַתְּהוֹם.
לַשַּׁוְא נִמּוּקֵי אֶחָיו, לַשַּׁוְא הִגָּיוֹן וְטַעַם,
כִּי רוֹב עַכְבְּרֵי תֵבֵל – צֶאֶצְאֵי הֶהָרִים.
הָהָר שֶׁהוֹלִיד עַכְבָּר – הַיִּשָּׂגֵב אֵי-פַּעַם
לִזְכּוֹת וְלִרְאוֹת קוֹלוֹת מִפִּי אֱלוֹהִים חַיִּים?
וְלַיְלָה מַר וְאוֹר שָׂמֵחַ,
רוּחוֹת הָרִים, שַׁלְוַת שְׁפֵלָה
וְעֹז הַפֶּרַח, רֹךְ הָרֵיחַ
הַמִּתְעַלֶּה עַל הַקְּמִילָה –
הַכֹּל שָׁזוּר כְּמוֹ שְׁתִי וָעֵרֶב,
מָתוֹק וּמָר – הַכֹּל טָעִים,
שִׁירַת הַיּוֹם, תּוּגַת הָעֶרֶב –
הַכֹּל חַיִּים!
הַכֹּל חַיִּים!
הָלוּם אֲנִי בִּפְנֵי הָאַיִן.
הָמוּם אֲנִי בִּפְנֵי הַיֵּשׁ,
אֲשֶׁר נָזִיל יוֹתֵר מִמַּיִם,
אֲשֶׁר שׂוֹרֵף יוֹתֵר מֵאֵשׁ.
וְלַיְלָה מַר וְאוֹר שָׂמֵחַ
מְאוֹתְתִים לְכָל חוּשַׁי
בְּרוֹךְ, בְּרוּחַ וּבְרֵיחַ
כִּי יֵשׁ – הוּא שַׁי!
כִּי יֵשׁ – הוּא שַׁי!
חוֹלֵם הַלּוֹחֵם הַגּוֹסֵס עַל הַחוֹל
שֶׁהוּא נִהְיָה מֶלֶךְ.
וּמְלֶאכֶת הַמֶּלֶךְ – לַחְמוֹל וְלִמְחוֹל,
וְיִתְחוֹלֵל פֶּלֶא.
דָּמוֹ לְאִטּוֹ מְחַלְחֵל אֶל הַחוֹל,
נִהְיֵית זֵעָתוֹ לְמֶלַח.
וּמָה הַחֲלוֹם – לַחְמוֹל וְלִמְחוֹל
וְלִהְיוֹת מֶלֶךְ?
מֶלַח לָבָן עַל גּוּפוֹ הַכָּחֹל.
הוּא לֹא יִהְיֶה מֶלֶךְ.
הַמֶּלַח חוֹלֵם עַל הַלֶּחֶם.
הַחוֹל
חוֹלֵם לִהְיוֹת מֶלַח.
לְפָנֵינוּ תוּגָה,
אַחֲרֵינוּ עֶרְגָּה,
וּבָאֶמְצַע – אֲנִי וְאַתְּ,
וְשַׁלְהֶבֶת הַנֵּר
לְהוּטָה לְפָאֵר
אֶת הָאֹשֶׁר אֲשֶׁר נִשְׂרַט.
מִיָּמִין – חֲרָטָה
וּמִשְּׁמֹאל – עֲלָטָה,
וּבָאֶמְצַע – אֲנִי וְאַתְּ.
וְטִפּוֹת שַׁעֲוָה
וְדִמְעוֹת אַהֲבָה –
אוֹתִיּוֹת שֶׁל תֵּבָה אַחַת.
מֵעָלֵינוּ – מָרוֹם,
מִתַּחְתֵּינוּ – תְּהוֹם,
וּבָאֶמְצַע – אֲנִי וְאַתְּ.
הַפַּרְפָּר הָעִקֵּשׁ –
הַגִּבּוֹר הַטִּפֵּשׁ, –
מִסְתָּעֵר עַל הָאֵשׁ
בְּלִי חַת.