מחבר: אמוץ דפני

אַתְּ הָעֲלוּמָה
וְהַחוֹל שֶׁכִּסָּה,
רִקְמַת פְּסֵיפָס
נֶחְשֶׂפֶת
פִּסָּה אַחַר פִּסָּה.
רְסִיס חָסֵר
הָיָה לְרֹאשׁ פִּנָּה
וְאֶבֶן הָרֹאשָׁה
לִלְבֵנָה שֶׁהִסְּסָה.

פָּקְעוּ גַּעְגּוּעַי
רִמּוֹן בְּמִלּוּאוֹ,
אָדְמוּ
גַּרְגְּרֵי מִצְווֹתָיו
כֹּבֶד דְּמָמָה.
נְטָפִים אוֹהֲבִים
עַל לוּחַ לִבִּי,
עַל חֻלְצָתִי הַלְּבָנָה
וְעַל הָאֲדָמָה.