נולד במדינה שאינה מופיעה על המפה. לא סיים אף אחד מתאריו בהיסטוריה, מזרח תיכון, מדעי הדתות, בלשנות או תרבות צרפת. אמביוולנטי לגבי תורת התארים השליליים של הרמב"ם. ב"בגלל" מס' 1 התפרסמו שניים משיריו וכן תרגום מהשפה האוקסיטנית שבה דיברו בימי הביניים בדרום צרפת.
ברטרן דה בורן (המאה ה-12 – ראשית המאה ה-13) – אחד מהידועים שבטרובדורים של דרום-צרפת, בן דורו של ריצ'רד לב הארי מלך אנגליה, אשר לו היה גם יריב וגם בן-ברית. בעל התואר ברון, חובב קרבות לא רק בשירה, אלא גם הלכה למעשה.
Be.m plai lo gais temps de pascor, Que fai fuoillas e flors venir! E plai me qand auch la baudor Dels auzels que fant retintir Lo chant per lo boscatge! E plai me qand vei per los pratz Tendas e pavaillons fermatz! Et ai grand alegratge Qan vei per campaignas rengatz Cavalliers e cavals armatz.
E platz mi qan li corredor Fant las gens e l'aver fugir, E platz me qan vei apres lor Granren d'armatz corren venir, E platz m'e mon coratge Qan vei fortz chastels assetgatz E.ls barris rotz et esfondratz, E vei l'ost el ribatge Q'es tot entorn claus de fossatz, Ab lissas de fortz pals serratz.
Et atressi.m platz de seignor Qand es primiers a l'envazir En caval, armatz, ses temor, C'aissi fai los sieus enardir Ab valen vassalatge. E pois qe l'estorns es mesclatz, Chascus deu esser acesmatz E segre.l d'agradatge, Que nuills hom non es ren presatz Tro q'a mains colps pres e donatz.
Massas e brans, elms de color, Escutz traucar e desgarnir Veirem a l'intrar de l'estor, E maing vassal essems ferir, Don anaran aratge Cavail dels mortz e dels nafratz. E qand er en l'estor intratz, Chascus hom de paratge Non pens mas d'asclar caps e bratz, Car mais val mortz qe vius sobratz.
Estât ai en greu cossirier per un cavallier qu'ai agut, e vuoil sia totz temps saubut cum ieu l'ai amat a sobrier; ara vei qu'ieu sui trahida car ieu non li donei m'amor don ai estat en gran error en lieig e quand sui vestida.
Ben volria mon cavallier tener un ser en mos bratz nut, qu'el s'en tengra per ereubut sol qu'a lui fezes cosseillier; car plus m'en sui abellida no fetz Floris de Blanchaflor: ieu l'autrei mon cor e m'amor mon sen, mos huoillis e ma vida.
Bels amics avinens e bos, cora·us tenrai en mon poder? e que jagues ab vos un ser e qu'ie·us des un bais amoros; sapchatz, gran talen n'auria qu'ie·us tengues en luoc del marit, ab so que m'aguessetz plevit de far tot so qu qu'ieu volria.
הרוזנת דה דיא (Comtessa de Dia) היתה טרובדורית – משוררת ומלחינה – שחיה בפרובאנס (כיום דרום-מזרח צרפת) במאה ה-12. על-פי מסורת שהשתמרה בכתבי-יד, היתה אשתו של רוזן בשם גיליים דה פייטיאוש (פואטייה של ימינו), אך היתה מאוהבת במשורר ריימבאוט (אין לראות בזאת את נצחון האמנות על החומר, שכן, כפי הנראה, משורר זה היה יותר עשיר ומיוחס מבעלה). תהי אשר תהי, הרוזנת נחשבת לאשה הראשונה באירופה הנוצרית כולה שכתבה שירי-חולין. למותר לציין שאין שום קשר בינה לבין המשוררת הישראלית המודרנית הכותבת תחת השם "דיה".
פלוריש ("דמוי-פרח") ואהובתו בלנטשפלור ("פרח לבן") – דמויות מסיפור-הרפתקאות רומנטי ידוע מאד בימי-הביניים.