הִיא עָטְפָה עַצְמָהּ בְּאִסּוּרֵי אִסּוּרִים
כָּפְתָה עַל עַצְמָהּ יִסּוּרֵי יִסּוּרִים
וְהָדְפָה מֵעָלֶיהָ אֶת אָהוּב נְעוּרֶיהָ
שֶׁעָנַד עַל יָדָהּ טַבַּעַת…
בִּמְקוֹמוֹ הֵנִיחָה שָׁבִיס עַל רֹאשָׁהּ
שֶׁיָּגֵן עָלֶיהָ מִפְּנֵי הַבָּאוֹת
שֶׁיַּזְכִּיר לָהּ אֶת מְקוֹמָהּ בָּעוֹלָם הַזֶּה
וְיַבְטִיחַ מְקוֹמָהּ בָּעוֹלָם הַבָּא..
הִתְנַזְּרָה מִשִּׁירָה
וּמִכָּל הֲנָאָה
וְגָזְרָה עַל עַצְמָהּ
שְׁתִיקָה.
בְּיוֹם הַשַּׁבָּת
מְמַלְּאָה נִשְׁמָתָהּ
בְּדִבְרֵי הַלֵּל,
וּבִימֵי הַחוֹל
מְטַהֶרֶת נִשְׁמָתָהּ
מִדִּבְרֵי חֻלִּין…
כָּךְ מִדֵּי שָׁבוּעַ
יוֹצֵאת לַעֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא
וְחוֹזֶרֶת אֶל בֵּית מִקְדָּשָׁהּ.