פתי-בר

נְגִיסָה – וּמַשָּׂאִית
נְגִיסָה – וַחֲצָאִית
נְגִיסָה – וָאֳנִיָּה
נְגִיסָה – חַמָּנִיָּה
נְגִיסָה – וַאֲוִירוֹן
נְגִיסָה – וַחֲזִירוֹן
נְגִיסָה – וְ…שׁוּם דָּבָר….
אוּפְּס! הַפֶּתִי-בֶּר נִגְמַר!
לֹא נוֹרָא, יֵשׁ עוֹד הֲמוֹן!
נְגִיסָה – וּפַעֲמוֹן…

הכיסא

הַיּוֹם בַּבֹּקֶר הַכִּסֵּא
אָמַר לִי: "מָה אֲנִי עוֹשֶׂה?!
עוֹמֵד, עוֹמֵד פֹּה לְבַדִּי
וּמְחַכֶּה לַיְּלָדִים!

בָּא מְבֻגָּר וּמִתְיַשֵּׁב:
אוֹכֵל, שׁוֹתֶה, קוֹרֵא, חוֹשֵׁב…
לֹא יְשַׂחֵק, לֹא יִתְפָּרַע –
מְשַׁעְמֵם אוֹתִי נוֹרָא!

וְיֶלֶד בָּא, מַתְחִיל לָזוּז –
פִּתְאֹם אֲנִי הוֹפֵךְ לְסוּס!
לִמְכוֹנִית, לָאֳנִיָּה,
לַחֲלָלִית בְּעוֹד שְׁנִיָּה…

אִתּוֹ בְּיַחַד דּוֹהֲרִים,
עַל הָאוֹיְבִים מִסְתַּעֲרִים,
קוֹפְצִים, רוֹקְדִים, מִשְׁתּוֹלְלִים,
אָז מָה אִם לִפְעָמִים נוֹפְלִים?"

הצלחת נאנחת

הַצַּלַּחַת נֶאֱנַחַת:
"אֵין לִי פְּנַאי וְאֵין לִי נַחַת!
כָּל חַיַּי סָבִים אוֹדוֹת
אֲרוּחוֹת וּסְעֻדּוֹת.

בֹּקֶר, עֶרֶב, צָהֳרַיִם –
בֵּין מֵדִיחַ לְכִירַיִם,
בֵּין שֻׁלְחָן לְבֵין כִּיּוֹר,
וְרֹאשִׁי הוֹלֵךְ סְחֹר-סְחֹר!
בְּיִחוּד בַּמִּיקְרוֹגַל –
מִי הִמְצִיא אוֹתוֹ בִּכְלָל?!

חוּץ מִזֶּה, אֲנִי בְּלַחַץ
מִשְּׁטִיפַת כֵּלִים וְרַחַץ.
עֲיֵפָה אֲנִי עַד כְּלוֹת…
דַּי, רוֹצָה לְגִמְלָאוֹת!

אֶעֱמֹד לִי בַּמִּזְנוֹן
שָׁם אָנוּחַ מִמָּזוֹן,
וְאוּכַל לַחְשֹׁב בְּנַחַת
כַּמָּה טוֹב לִהְיוֹת צַלַּחַת."