אַתְּ מַמָּשׁ כָּמוֹנִי לִפְנֵי עָשׂוֹר
מְאֹהֶבֶת קָשׁוֹת, נִתְמֶכֶת בְּאִמָּא,
הָרָצוֹן לְהַחֲזִיר דְּבָרִים לְאָחוֹר
מְסַפֵּק לָךְ עִלָּה לְהַמְשִׁיךְ קָדִימָה.
בִּשְׁבִילוֹ כָּל עֶרֶב יוֹתֵר זוֹהֶרֶת
וְזֶה טוֹב וְרַע שֶׁהוּא לֹא קוֹלֵט,
אַתְּ בְּעֶצֶם הֲכִי הֲכִי מְאֻשֶּׁרֶת,
כִּי יֵשׁ לָךְ בַּלֵּב אַהֲבַת אֱמֶת.
אַתְּ מַמָּשׁ כָּמוֹנִי בְּגִיל עֶשְׂרִים,
סִבּוּכֵי נִוּוּטִים בַּמִּישׁוֹר הָאֵתִי,
תּוֹהָה, אֵיךְ שְׁלוֹשָׁה חֲצָאֵי בַּחוּרִים
מִשְׁתַּלְּבִים לְאֶחָד מֻשְׁלָם וְקוֹנְקְרֶטִי.
אַתְּ הוֹלֶכֶת בַּסּוֹף לְבַדֵּךְ לְסֶרֶט,
כִּי שׁוּב הִתְבַּלְבַּלְתְּ בְּחִיּוּג חוֹזֵר.
אַתְּ בְּעֶצֶם הֲכִי הֲכִי מְאֻשֶּׁרֶת,
כִּי יֵשׁ לָךְ יוֹתֵר מֵאֶחָד מְחַזֵּר.
אַתְּ מַמָּשׁ כָּמוֹנִי לִפְנֵי שָׁנָה,
מְעַרְבֶּבֶת אֶת יְגוֹנֵךְ בְּבִירָה,
בִּמְקוֹם לָרֶדֶת שְׁאוֹלָה, פּוֹנָה
וְיוֹרֶדֶת בְּכָל יוֹם שִׁשִּׁי הָעִירָה.
מְגַלָּה בִּתְמִיהָה וְשִׂמְחָה גּוֹבֶרֶת
אֶת קִיּוּם הַגְּוָנִים בֵּין לָבָן לְשָׁחוֹר,
אַתְּ בְּעֶצֶם הֲכִי הֲכִי מְאֻשֶּׁרֶת,
כִּי פִּתְאוֹם הוּשְׁבָה לָך הַזְּכוּת לִבְחוֹר.
אַתְּ מַמָּשׁ כָּמוֹנִי לִפְנֵי שָׁעָה,
טוֹוָה עוֹלָמוֹת בְּעַכְבָּר וּמִקְלֶדֶת,
לִ"גְבוּלוֹת" יֶשְׁנָהּ הַגְדָּרָה לֹא רָעָה
בְּדִיּוּק בַּתְּחוּם אוֹתוֹ אַתְּ לוֹמֶדֶת,
אָז אַתְּ בֶּאֱמֶת בֶּאֱמֶת נִזְהֶרֶת:
דְּרָקוֹנִים – בַּחוּץ… אֲנָשִׁים – בְּתוֹךְ…
אַתְּ בְּעֶצֶם הֲכִי הֲכִי מְאֻשֶּׁרֶת,
פָּשׁוּט כִּי אֵין עוֹד אַחַת כָּמוֹךְ.