אדוארד ליר (1888-1812) – מגדולי משוררי האִיגָיוֹן (nonsense) בהסטוריה. שיריו העלו חיוך בדורות של קוראים, על אף שכותבם סבל מדיכאון כרוני. התפרנס מציור ציפורים ונפטר זמן קצר לאחר מות חתולו האהוב. הוא האיש שחמשיריו האבסורדיים תרמו יותר מכל להפצתו של החמשיר כסוגת-שירה בעולם.
"מַעֲשֶׂה בַּצַּיָּר אֶדְוַרְד לִיר / שֶׁבֵּרַךְ בְּסוּגַת הַחַמְשִׁיר / אֶת כֻּלָּנוּ בִּכְלָל / וּבִפְרָט אֶת 'בִּגְלַל' / וְאַחַר הִתְפּוֹגֵג בָּאֲוִיר".
חִזּוּרוֹ שֶׁל יוֹנְגִּי-בּוֹנְגִּי-בּוֹ
The Courtship of the Yonghy-Bonghy-Bò
שַׁם בַּחוֹף בְּקוֹרוֹמַנְדֶּל
(דְּלַעַת-מַקְדִּימָה יֵשׁ בּוֹ),
בְּלֵב הַחֹרֶשׁ הַיָּרוֹק
חַי הַיּוֹנְגִּי-בּוֹנְגִּי-בּוֹ.
כִּסְּאוֹתַיִם שֶׁחוֹרְקִים
נֵר שָׂרוּף עַד מַחֲצִית,
כַּד יָשָׁן, חֲסַר יָדִית.
זֶה כָּל רְכוּשׁוֹ כַּחֹק
בְּלֵב הַחֹרֶשׁ הַיָּרוֹק,
זֶה כָּל רְכוּשׁוֹ כַּחֹק
שֶׁל יוֹנְגִּי-בּוֹנְגִּי-בּוֹ,
שֶׁל יוֹנְגִּי-בּוֹנְגִּי-בּוֹ.
On the Coast of Coromandel
Where the early pumpkins blow,
In the middle of the woods
Lived the Yonghy-Bonghy-Bò.
Two old chairs, and half a candle,–
One old jug without a handle,–
These were all his worldly goods:
In the middle of the woods,
These were all the worldly goods,
Of the Yonghy-Bonghy-Bò,
Of the Yonghy-Bonghy-Bò.
מוּל עֵץ הַבּוֹנְג, בֵּין אוֹר לְצֵּל,
(דְּלַעַת-מַקְדִּימָה יֵשׁ פֹּה),
אֶל גַּל קָטָן שֶׁל אֲבָנִים
בָּא פַּעַם יוֹנְגִּי-בּוֹנְגִּי-בּוֹ.
שָׁמַע קוֹל גְּבֶרֶת מִצְטַלְצֵל,
קוֹרֵא אֶל הָעוֹפוֹת בַּתֵּל.
"זוֹ גִּ'ינְגְּלִי גּ'וֹנְס קוֹלָהּ תַּנְעִים
שָׁם עַל גַל הָאֲבָנִים.
כֵּן, הֵן זוֹהִי גְּבֶרֶת גּ'וֹנְס".
אָמַר הַיּוֹנְגִּי-בּוֹנְגִּי-בּוֹ,
אָמַר הַיּוֹנְגִּי-בּוֹנְגִּי-בּוֹ.
Once, among the Bong-trees walking
Where the early pumpkins blow,
To a little heap of stones
Came the Yonghy-Bonghy-Bò.
There he heard a Lady talking,
To some milk-white Hens of Dorking,–
"Tis the lady Jingly Jones!
'On that little heap of stones
'Sits the Lady Jingly Jones!'
Said the Yonghy-Bonghy-Bò,
Said the Yonghy-Bonghy-Bò.
"גְּבֶרֶת גִּ'ינְגְּלִי, גְּבֶרֶת גִּ'ינְגְּלִי,
עַל הַחוֹף שֶׁדְּלַעַת בּוֹ,
הֲתִהְיִי לִי לְאִשָּׁה?"
שָׁאַל הַיּוֹנְגִּי-בּוֹנְגִּי-בּוֹ.
"עָיַפְתִּי מִלִחְיוֹת בָּדָד
עַל זֶה הַחוֹף הַמְּבֻדָּד.
שִׁגְרַת חַיַּי הִיא כֹּה קָשָׁה!
אִם תִּהְיִי לִי לְאִשָּׁה –
תַּבְרִיא נַפְשִׁי הָעֲשֵׁשָׁה!"
אָמַר הַיּוֹנְגִּי-בּוֹנְגִּי-בּוֹ,
אָמַר הַיּוֹנְגִּי-בּוֹנְגִּי-בּוֹ.
'Lady Jingly! Lady Jingly!
'Sitting where the pumpkins blow,
'Will you come and be my wife?'
Said the Yonghy-Bonghy-Bò.
'I am tired of living singly,–
'On this coast so wild and shingly,–
'I'm a-weary of my life:
'If you'll come and be my wife,
'Quite serene would be my life!'–
Said the Yonghy-Bonghy-Bò,
Said the Yonghy-Bonghy-Bò.
"שַָם בַּחוֹף בְּקוֹרוֹמַנְדֶּל
יֵשׁ חֲסִילוֹנִים – רִבּוֹא,
וְסַרְטָנִים רַבִּים, זוֹלִים"
אָמַר הַיּוֹנְגִּי-בּוֹנְגִּי-בּוֹ.
"לָךְ אֶתֵן כִּסְּאוֹת וְנֵר
וְכַד שֶׁיָּדִיּוֹת חָסֵר.
רְאִי, הַמַּיִם כֹּה צְלוּלִים
(דָּגִים רַבִּים בָּם וְזוֹלִים)
אַהֲבָתִי כְּמוֹ הַגַּלִּים!"
אָמַר הַיּוֹנְגִּי-בּוֹנְגִּי-בּוֹ,
אָמַר הַיּוֹנְגִּי-בּוֹנְגִּי-בּוֹ.
'On this Coast of Coromandel,
'Shrimps and watercresses grow,
'Prawns are plentiful and cheap,'
Said the Yonghy-Bonghy-Bò.
'You shall have my chairs and candle,
'And my jug without a handle!–
'Gaze upon the rolling deep
('Fish is plentiful and cheap)
'As the sea, my love is deep!'
Said the Yonghy-Bonghy-Bò,
Said the Yonghy-Bonghy-Bò.
נָדָה גִּ'ינְגְּלִי בְּרֹאשָׁהּ
וְעֵינֶיהָ דּוֹאֲבוֹת:
"אֵחַרְתָּ לְבַקֵּשׁ יָדִי,
אָדוֹן יוֹנְגִּי-בּוֹנְגִּי-בּוֹ.
אוֹתָהּ הָיִיתִי מַגִּישָׁה"
(סִמְּנָה בְּאֶצְבַּע דֵּי גְּמִישָׁה),
"אַךְ אִישׁ אַנְגְלִי לִי, יְדִידִי!
אֵחַרְתָּ לְבַקֵּשׁ יָדִי!
כֵּן אִישׁ אַנְגְלִי לִי, יְדִידִי!
אָדוֹן יוֹנְגִּי-בּוֹנְגִּי-בּוֹ,
אָדוֹן יוֹנְגִּי-בּוֹנְגִּי-בּוֹ.
Lady Jingly answered sadly,
And her tears began to flow,–
'Your proposal comes too late,
'Mr. Yonghy-Bonghy-Bò!
'I would be your wife most gladly!'
(Here she twirled her fingers madly,)
'But in England I've a mate!
'Yes! you've asked me far too late,
'For in England I've a mate,
'Mr. Yonghy-Bonghy-Bò!
'Mr. Yonghy-Bonghy-Bò!'
מַר גּ'וֹנְס (אֲשֶׁר נִקְרָא אַבְנֵר:
'אַבְנֵר גּ'וֹנְס, כְּבוֹדוֹ, וְשׁוּת' '),
מְשַׁגֵּר תַּרְנְגוֹלוֹת לִי,
אָדוֹן יוֹנְגִּי-בּוֹנְגִּי-בּוֹ.
שְׁמוֹר לְךָ כִּסְּאוֹת וַנֵר,
הַכַּד שֶׁיָּדִיוֹת חָסֵר,
אַתָּה תִּהְיֶה לִי רַק חָבֵר,
כְּשֶׁאַ֫בְנֵר עוֹד עוֹף יְשַׁגֵּר,
אִתְּךָ אֶחְלֹק – כִּי לֹא חָסֵר,
אָדוֹן יוֹנְגִּי-בּוֹנְגִּי-בּוֹ,
אָדוֹן יוֹנְגִּי-בּוֹנְגִּי-בּוֹ".
'Mr. Jones — (his name is Handel,–
'Handel Jones, Esquire, & Co.)
'Dorking fowls delights to send,
'Mr. Yonghy-Bonghy-Bò!
'Keep, oh! keep your chairs and candle,
'And your jug without a handle,–
'I can merely be your friend!
'– Should my Jones more Dorkings send,
'I will give you three, my friend!
'Mr. Yonghy-Bonghy-Bò!
'Mr. Yonghy-Bonghy-Bò!'
"אִם כִּי כֹּה זָעִיר גּוּפְךָ
רֹאשׁ לְךָ כָּל-כָּךְ גָּדוֹל.
כּוֹבָעֲךָ יִפֹּל בָּרְחוֹב,
אָדוֹן יוֹנְגִּי-בּוֹנְגִּי-בּוֹ!
אִם כִּי 'בּוּבִּי' כָּל כֻּלְּךָ,
הַלְוַאי אֶמְצָא מִלָּה בְּטוּחָה
אֲשֶׁר תַּבִּיעַ: 'תַּעֲזֹב!'
זֶה כָּל דְּבָרִי, אִישִׁי הַטּוֹב,
אָדוֹן יוֹנְגִּי-בּוֹנְגִּי-בּוֹ!
אָדוֹן יוֹנְגִּי-בּוֹנְגִּי-בּוֹ!"
'Though you've such a tiny body,
'And your head so large doth grow,–
'Though your hat may blow away,
'Mr. Yonghy-Bonghy-Bò!
'Though you're such a Hoddy Doddy–
'Yet a wish that I could modi-
'fy the words I needs must say!
'Will you please to go away?
'That is all I have to say–
'Mr. Yonghy-Bonghy-Bò!
'Mr. Yonghy-Bonghy-Bò!'.
שָׁמָה בְּמִדְרוֹן מִירְטֶ֫ל
(דְּלַעַת-מַקְדִּימָה יֵשׁ בּוֹ),
אֶל הַיָּם, אֶל בֵּין גַּלָּיו,
נָס הַיּוֹנְגִּי-בּוֹנְגִּי-בּוֹ.
מֵעֵבֶר לְמִפְרָץ גּוֹרְטֶ֫ל
צָב גָּדוֹל בֵּיתוֹ טִלְטֵל.
"הוֹ שָׁלוֹם לְךָ הַצָּב,
שָׂא אוֹתִי נָא עַל הַגַּב"
אָמַר הַיּוֹנְגִּי-בּוֹנְגִּי-בּוֹ,
אָמַר הַיּוֹנְגִּי-בּוֹנְגִּי-בּוֹ.
Down the slippery slopes of Myrtle,
Where the early pumpkins blow,
To the calm and silent sea
Fled the Yonghy-Bonghy-Bò.
There, beyond the Bay of Gurtle,
Lay a large and lively Turtle,–
'You're the Cove,' he said, 'for me
'On your back beyond the sea,
'Turtle, you shall carry me!'
Said the Yonghy-Bonghy-Bò,
Said the Yonghy-Bonghy-Bò.
בַּעַד נַהַם הָאוֹקְיָנוֹס
חִישׁ מִהֵר לָרוּץ הַצָּב.
אוֹחֵז בְּכֹחַ בַּשִּׁרְיוֹן,
הַיּוֹנְגִּי-בּוֹנְגִּי-בּוֹ עָלָיו.
בִּתְנוּעָה כֹּה יְגֵעָה
פּוֹסְעִים אֶל עֵבֵר הַשְּׁקִיעָה.
סוֹחֵב הַצָּב מִבְּלִי לִרְגּוֹן,
"הֲיִי שָׁלוֹם, הוֹ גְּבֶרֶת גּ'וֹנְס!"
שָׁר הַיּוֹנְגִּי-בּוֹנְגִּי-בּוֹ,
שָׁר הַיּוֹנְגִּי-בּוֹנְגִּי-בּוֹ.
Through the silent-roaring ocean
Did the Turtle swiftly go;
Holding fast upon his shell
Rode the Yonghy-Bonghy-Bò.
With a sad primæval motion
Towards the sunset isles of Boshen
Still the Turtle bore him well.
Holding fast upon his shell,
"Lady Jingly Jones, farewell!"
Sang the Yonghy-Bonghy-Bo,
Sang the Yonghy-Bonghy-Bo.
אֶת הָחוֹף בְּקוֹרוֹמַנְדֶּל
לֹא עָזְבָה הַגְּבֶרֶת גּ'וֹנְס,
עַל גַּל הָאֲבָנִים שֶׁלָּהּ,
תִּבְכֶּה עַל יוֹנְגִּי-בּוֹנְגִּי-בּו,
שָׂם בַּחוֹף הִיא תְּמָרֵר
אֶל תּוֹך הַכַּד, יָדִית חָסֵר.
יוֹם וַלֵיִל הִיא אֻמְלָלָה
עַל גַּל הָאֲבָנִים שֶׁלָּהּ,
עִם הָעוֹפוֹת הִיא אֲבֵלָה
עַל הַיּוֹנְגִּי-בּוֹנְגִּי-בּוֹ,
עַל הַיּוֹנְגִּי-בּוֹנְגִּי-בּוֹ.
From the Coast of Coromandel,
Did that Lady never go;
On that heap of stones she mourns
For the Yonghy-Bonghy-Bò.
On that Coast of Coromandel,
In his jug without a handle
Still she weeps, and daily moans;
On that little hep of stones
To her Dorking Hens she moans,
For the Yonghy-Bonghy-Bò,
For the Yonghy-Bonghy-Bò
