מחבר: מיכאל 'טלאש' פרלמוטר

הִיא חָזְרָה בִּשְׁאֵלָה עַל שָׁמַיִם
שֶׁהָיוּ גַּם חֵלֶק מִשְּׁמָהּ
וְעָבְרָה לִירוּשָׁלַיִם
שָׁם לָמְדָה שָׁנִים אֶת קִסְמָהּ
בַּת-לִילִית. הֲגַם בְּעַצְמָהּ
נְתוּנַת כִּשּׁוּף לֹא זוֹכֶרֶת
אֵיךְ גִּלְּתָה עֲדִינוּת וְעָצְמָה
בְּמַגָּע לֹא צָפוּי? הַלַּיְלָה
אֲסַפֵּר עַל אוֹתָהּ תַּגְלִית—

זֶה קָרָה בְּבִירָה דְּרוֹמִית
כּוֹכָבִים הֵהֵלּוּ לְמַעְלָה
כְּמוֹ הַיּוֹם. עוֹדֶנִּי מַבִּיט
חֲשֵׁכָה פִּתְאֹמִית. מָה הָלְאָה?
רַק בְּרָקִים. אֶחְתֹּך וְאַשְׁמִיט
רְקִיעִים וּפְרָטִים, כְּמוֹהֶם
עַל מְנַת שִׁירִי לְיָעֵל
לְקַצֵּר. כִּי אָמְנָם הָרַעַם
יֵעָצֵר פִּתְאֹמִית אִם הֵחֵל

פִּתְאֹמִית, אֵינֶנִּי בָּטוּחַ
כִּי אֵי פַּעַם אֶהְיֶה מוּכָן
מוּל עוֹלָם שָׁחֹר וְשָׁטוּחַ
אוֹ אוּלַי עָגֹל וְלָבָן
(בֵּין אִם הוּא גָּדוֹל אוֹ קָטָן
בְּמַצָּב רָפוּי אוֹ מָתוּחַ)
לַעֲמֹד. לְיָעֵל רָקִיעַ
שֶׁתָּלוּי רַק בְּלֹא נוֹדָע
וְדָבָר זֶה אוּלַי יַרְתִּיעַ
אֲחֵרִים. לֹא אוֹתִי. עֻבְדָּה.

רִבּוּב הָרְבִיבִים כְּעֵרֶב רַב
אוֹרֵג עֶרְגָּה בִּגְעָרָה וָרֹגַע
בְּרַק רְקִיעִים קָרֵב; קָרָה כִּקְרָב
אֶל הַנִּירִים (הַלֹּא-נִרְאִים) נָסוֹגָה
בַּחֲלוֹמִי. מְחוֹל הַמִּלְחָמָה
שָׁטַף פַּשְׁטוּת שֶׁבִּשְׁתִיקָה שׁוֹטֶטֶת
בְּדִמְיוֹנִי, דּוֹמַעַת וְדוֹמָה
עַד כְּלוֹת כֻּלָּהּ לְקוֹל, וּמְלַקֶּטֶת
מִזְמוֹר מָרוּת מִזֶּרֶם מַרְזֵבִים
וְהֵן הֵדִים מֵהֶם נָגְעָה מִנֶּגֶד
אֱמוּנָתִי —כְּזַב מִתְאַכְזְבִים
עִמָּהּ אָמָּנוּתִי אֱמֶת חוֹמֶדֶת.

הַכֹּל אוֹמְרִים: בָּאָרֶץ אֵין אֱמֶת.
אַךְ אֵין אֱמֶת — גַּם בַּשָּׁמַיִם

א.ס. פושקין—מוצרט וסליירי (עברית: רועי חן)

שָׁבוּ הֶעָבִים אַחַר הַגֶּשֶׁם
הָרוֹאוֹת חָשְׁכוּ בָּאֲרֻבּוֹת
שָׁחָה בַּת-הַשִּׁיר, רָקִיעַ—חֶשֶׁר,
בַּקָּשַׁת מַרְגּוֹעַ מִקְּרָבוֹת.

"הֶבֶל-הֲבָלִים" – אָמַר קֹהֶלֶת.
"לֹא נָכוֹן!" – עָנִיתִי בְּלִבִּי.
וְהִנֵּה נִצְבַּע רָקִיעַ תְּכֵלֶת
וְשָׂרָה טִבְעִי וְעַל-טִבְעִי.

מִלְחָמָה בְּאֶרֶץ הָרָקִיעַ—
הַאֻמְנָם הָיָה אוֹ לֹא הָיָה?
וַהֲאִם אֱמֶת תֵּדַע רַק הִיא, אוֹ
לְפַיְטָן בְּאֶרֶץ נָכְרִיָּה

כֹּחַ הַגּוֹבֵר עַל-פְּנֵי הַחֶרֶב
שֶׁל מַלְאָךְ וָאֵל שֶׁבַּמָּרוֹם?
וַיְּהִי עוֹד בֹּקֶר וְעוֹד עֶרֶב,
וְהִמְשִׁיךְ הַקְּרָב עַל-פְּנֵי תְּהוֹם,

וּמַמְשִׁיךְ עֲדַיִן, לִבְלִי הֶרֶף;
הַכְרָעַת הָאֵל הָיְתָה קַלָּה
מֵאֲשֶׁר צָפוּי: דַּלָּה הַחֶרֶב
לְעֻמַּת כֹּחָהּ שֶׁל הַמִּלָּה.

זוֹ מִלָּה אַחַת אֶל מוּל אֲחֶרֶת
מְהַדְהֶדֶת עַד כְּמוֹ מֵיתָר:
אֵין אֱמֶת בְּמַה שֶּׁאַתְּ אוֹמֶרֶת!
אֵין אֱמֶת בְּמַה שֶּׁנֶּאֱמָר!

אֵין אֱמֶת בְּאֶרֶץ וְשָׁמַיִם:
הֶבֶל הֲבָלִים הַכֹּל, הַכֹּל;
וְלַחְמִי שָׁלַחְתִּי עַל הַמַּיִם,
תַּו לְעֶרְגָּתִי אֶל הָאֶתְמוֹל.

"קשה לי להאמין שלמישהו יהיה אכפת עד עמקי נפשו אחרי מספר שעות ספור של היכרות."

מתוך התכתבות פרטית, אוגוסט 2004

רַק מִסְפָּר סָפוּר שֶׁל שָׁעוֹת
אָז עָבְרוּ בֵּין זָרוּת לְזָרוּת
אַךְ דָּבָר זֶה אֵינֶנּוּ פָּעוּט
עֲבוּרִי. "כֵּיצַד הֶכֵּרוּת
כֹּה מֻגְבֶּלֶת בַּזְּמַן מוֹלִידָה
רֶגֶשׁ עַז," שָׁאַלְתְּ, "יִתָּכֵן?"

שְׁאֵלָה רֶטוֹרִית. אֵדַע
לְהַגִּיד עַתָּה כִּי אָכֵן
לֹא שִׁקַּרְתִּי. זֶה לֹא יַעֲזֹר
לְדָבָר. לֹא אַשְׁלֶה אֶת עַצְמִי
בֵּין זָרוּת לְזָרוּת עוֹד אֶחֱזֹר
לְזָרוּת בְּתוֹךְ חֲלוֹמִי.

מרחב פשוט קשר – צורה שניתן לכווץ אותה עד כדי נקודה בודדת (למשל כדור).

מבוא לטופולוגיה

אִם הָיִיתִי אוֹבֵד שְׁלִיטָה
וּפוֹלֵשׁ לְאַרְצוֹת הַמֶּשִׁי
וּפוֹשֵׁט עַל שְׂדוֹת חָצָב
לֹא עוֹצֵר בְּעַצְמִי בַּפְּשִׁיטָה–
מַה הָיָה מַצָּבִי עַכְשָׁו
עִם קְרָעִים בְּמֶרְחָב פְּשׁוּט קֶשֶׁר
עַל עִקְבוֹת עַצְמִי אֲשֶׁר שָׁב
עַל עִקְבוֹת עַצְמִי? הִיא פְּשׁוּטָה
כְּמוֹ תָּמִיד, תְּשׁוּבָתֵךְ — אַךְ אֵינֶנָּה
יְשִׂימָה אוֹ קְבִילָה עַד הַסּוֹף:
"אֵין עַל מַה לְהַפְגִּין חֲרָטָה"—
מְקַבֵּץ אֶת יָדִי לְאֶגְרוֹף
וּמַרְפֶּה—
מְקֻטָּע.
מְקֻטָּע.
וְחָנוּק. נְשִׁימָה. זְמַנֵּנוּ
עוֹד יָבוֹא. וְיֻסְּרוּ גְּבוּלוֹת
אַחֲרוֹנִים בֵּין כֹּל אַרְצוֹתֵינוּ
וַעֲלֵיהֶן, וְגַם עַל עַצְמֵנוּ
לֹא יִהְיֶה עוֹד צֹרֶךְ לִשְׁלֹט.

אֲנִי רוֹצֶה לָשׁוּט לְקִירִיבָּטִי.
רַק כִּי מָשַׁךְ קִצּוֹ שֶׁל הָעוֹלָם
אוֹתִי אֵלָיו, עַל אַף שֶׁלֹּא יָדַעְתִּי
דָּבָר עָלָיו. וְהִנֵּה, אֶל הַיָּם

אֲנִי יוֹצֵא, חָמוּשׁ, בְּשֶׁקֶט שֶׁקֶט
מִצְּלִיל שֶׁל מְשׁוֹטִים, שָׁחֹר-שָׁחֹר –
הָרוּחַ לֹא נוֹשֶׁבֶת, לֹא נוֹשֶׁקֶת
אֶת מִפְרָשַׂי וְאֶת שְׂפָתַי. הַכְּפוֹר

נָסוֹג אַף הוּא, אַךְ אָז חוֹזֵר כִּפְלַיִם
הַמַּיִם – מְעַרְבֹּלֶת שֶׁל מִלִּים
אֲשֶׁר אֵינָן עוֹזְבוֹת אֶת הַשְּׂפָתַיִם
רַק מֵטֵאוֹרִים (בְּעוֹדָם נוֹפְלִים)

לֹא מַפְסִיקִים לַחְתֹּךְ אֶת הָרָקִיעַ
הֲגַם אֲנִי אַחְלֹק אִתָּם גּוֹרָל
אֶל יַעֲדִי לָעַד לֹא לְהַגִּיעַ
לִבְעֹר בָּאֵשׁ. חָלָל בְּתוֹךְ חָלָל—

שְׁכוּחַ אֵל. כְּמוֹ גִּבּוֹרִים מִקֶּדֶם
רוֹדְפֵי הַחֲלוֹמוֹת (אוּלַי לְשָּׁוְא)
לֹא תְּהִלָּה וְלֹא חַיֵּי גַּן עֵדֶן
לֹא בְּמָצוֹד אַחַר גִּזַּת זָהָב—

רַק אֲרָצוֹת שֶׁבְּאוֹקְיָנוֹס-שֶׁקֶט
אַלְפֵי אִיִּים בִּקְּשׁוּ הֵם לְחַפֵּשׂ
בְּתוֹךְ רַפְסוֹדוֹת עֲשׂוּיוֹת מֵעֵץ
אַחַר חִפּוּשׂ נַפְשִׁי גַּם כֵּן חוֹשֶׁקֶת—

לְשֵׁם חִפּוּשׁ עַצְמוֹ לָעַד אֵין קֵץ.

כֵּיצַד לְהִלָּחֵם כְּנֶגֶד עֲדִינוּת
שֶׁאֵין עִמָּהּ אֱמֶת; כֵּיצַד, מִבְּלִי לִפְגֹעַ
לִפְרֹם סְבַךְ רְגָשׁוֹת, לִגְרֹם לִכְדֵי שִׁנּוּי
אִם כָּל דָּבָר סֵרַבְתְּ עַד כֹּה מִפִּי לִשְׁמֹעַ?

יוּלִיסֵס אֶת עָצְמוֹ קָשַׁר לְתֹרֶן רָם
כָּמוֹהוּ גַּם אֲנִי הֻקְסַמְתִּי מִפָּנַיִךְ
כָּמוֹהוּ רְצוֹנִי לִקְפֹּץ אֶל תּוֹךְ הַיָּם
וְעִם זֹאת רְחוֹקָה מִמֶּנִּי בְּשִׁירַיִךְ
הִנָּךְ; קוֹלִי טָבַע בְּמַעֲטֵה קוֹלֵךְ.
פֵּרוּשׁ לִשְׁתִיקָתִי יִתְּנוּ מֻטְעֶה לַנֶּצַח.
קָשׁוּר לְתֹרֶן רָם אֲנִי חוֹלֵף; דּוֹעֵךְ
קוֹלֵךְ; כָּמוֹהוּ גַּם קֹרַת רוּחִי, כְּעֶצֶב.

כל מה שאדם רוצה לעשות באשתו – עושה. משל לבשר הבא מבית הטבח, רצה לאוכלו במלח – אוכלו, צלי – אוכלו, מבושל – אוכלו, שלוק – אוכלו; וכן דג הבא מבית הצייד".

מסכת נדרים כ' ע"ב

כִּי בִּקַּשְׁתְּ כְּאֵב, מֵעֵבֶר
לִרְצוֹנֵךְ כְּאֵב אֶתֵּן
אַל תִּקְּחִי סוֹדוֹת לַקֶּבֶר
עַיִן תַּחַת עַיִן. שֵׁן
תַּחַת שֵׁן אוֹצִיא, בְּרַעַם
לְעֵינֵי צִבּוּר רָחָב
זַעֲקַת כְּאֵב הִיא נַהַם
הֲנָאָה. אָבִיב הוּא סְתָו.
לַיְלָה– יוֹם. חַמָּה – יָרֵחַ.
חֲלוֹמֵךְ הוּא מְצִיאוּת
שָׁם תָּמִיד אֶהְיֶה אוֹרֵחַ
לֹא קָרוּי. בְּשִׂיא צְבִיעוּת
אַתְּ רָצִית שְׁלִיטָה מֻחְלֶטֶת
שֶׁהַכֹּל יִהְיֶה צָפוּי
וּרְשׁוּת נִתְּנָה לָלֶכֶת
אַךְ – כָּפוּי אוֹ לֹא כָּפוּי –
חֹפֶשׁ זֶה אֵינֶנּוּ חֹפֶשׁ,
פַּחַד הוּא עַתָּה גְּבוּרָה,
צְעָקָה רָמָה הִיא לַחַשׁ
וּשְׁבִירַת שְׁתִיקָה – שְׁמִירָה
עַל שְׁתִיקָה. שְׁתִיקָה כוֹאֶבֶת.
הֲנָאָה תִּהְיֶה כְּאֵב
מִקִּרְבָה – כְּשֶׁאַתְּ עוֹזֶבֶת,
לָךְ אֲנִי אֶהְיֶה אוֹיֵב.