אדוארד ליר (1888-1812) – מגדולי משוררי האִיגָיוֹן (nonsense) בהסטוריה. שיריו העלו חיוך בדורות של קוראים, על אף שכותבם סבל מדיכאון כרוני. התפרנס מציור ציפורים ונפטר זמן קצר לאחר מות חתולו האהוב. הוא האיש שחמשיריו האבסורדיים תרמו יותר מכל להפצתו של החמשיר כסוגת-שירה בעולם.
The Owl and the Pussy-cat went to sea In a beautiful pea green boat, They took some honey, and plenty of money, Wrapped up in a five pound note. The Owl looked up to the stars above, And sang to a small guitar, 'O lovely Pussy! O Pussy my love, What a beautiful Pussy you are, You are, You are! What a beautiful Pussy you are!'
Pussy said to the Owl, 'You elegant fowl! How charmingly sweet you sing! O let us be married! too long we have tarried: But what shall we do for a ring?' They sailed away, for a year and a day, To the land where the Bong-tree grows And there in a wood a Piggy-wig stood With a ring at the end of his nose, His nose, His nose, With a ring at the end of his nose.
'Dear pig, are you willing to sell for one shilling Your ring?' Said the Piggy, 'I will.' So they took it away, and were married next day By the Turkey who lives on the hill. They dined on mince, and slices of quince, Which they ate with a runcible spoon; And hand in hand, on the edge of the sand, They danced by the light of the moon, The moon, The moon, They danced by the light of the moon
ברטרן דה בורן (המאה ה-12 – ראשית המאה ה-13) – אחד מהידועים שבטרובדורים של דרום-צרפת, בן דורו של ריצ'רד לב הארי מלך אנגליה, אשר לו היה גם יריב וגם בן-ברית. בעל התואר ברון, חובב קרבות לא רק בשירה, אלא גם הלכה למעשה.
Be.m plai lo gais temps de pascor, Que fai fuoillas e flors venir! E plai me qand auch la baudor Dels auzels que fant retintir Lo chant per lo boscatge! E plai me qand vei per los pratz Tendas e pavaillons fermatz! Et ai grand alegratge Qan vei per campaignas rengatz Cavalliers e cavals armatz.
E platz mi qan li corredor Fant las gens e l'aver fugir, E platz me qan vei apres lor Granren d'armatz corren venir, E platz m'e mon coratge Qan vei fortz chastels assetgatz E.ls barris rotz et esfondratz, E vei l'ost el ribatge Q'es tot entorn claus de fossatz, Ab lissas de fortz pals serratz.
Et atressi.m platz de seignor Qand es primiers a l'envazir En caval, armatz, ses temor, C'aissi fai los sieus enardir Ab valen vassalatge. E pois qe l'estorns es mesclatz, Chascus deu esser acesmatz E segre.l d'agradatge, Que nuills hom non es ren presatz Tro q'a mains colps pres e donatz.
Massas e brans, elms de color, Escutz traucar e desgarnir Veirem a l'intrar de l'estor, E maing vassal essems ferir, Don anaran aratge Cavail dels mortz e dels nafratz. E qand er en l'estor intratz, Chascus hom de paratge Non pens mas d'asclar caps e bratz, Car mais val mortz qe vius sobratz.