ללא כותרת

בַּשָּׁמַיִם שָׁטִים שָׁם וְשׁוּב הַמְּשׁוֹטְטִים הַמּוּתָשִׁים
מִי שֶׁשּׁוֹמֵעַ אֶת אִשְׁתּוֹ מִשְׁתָּעֶלֶת מֵעָשָׁן שֶׁגִּלָּה אֶת הָאֵפֶר
אָפֹר מְגֹרָשׁ מֵהָאֵשׁ הַשּׁוֹאֶלֶת עַל אִישׁ שֶׁשָּׁמַע אֶת תְּשׁוּקָתָהּ
מִשְׁתּוֹלֶלֶת מְשַׁלַּחַת שְׁבָרִים שׁוֹחֲקִים אֶת הַשֶּׁקֶט הַמְּבֻקָּשׁ שֶׁקָּם
לְהַשְׁכִּים בַּשָּׁעָה וּלְשַׁקֵּם לְהָקִים אֶת הַמְּשֻׁתָּקִים הָאֵשׁ הַנּוֹשֶׁקֶת לְשׁוּלֵי
שָׁמַיִם נְטוּשִׁים בְּשִׁכְבַת חֹשֶׁךְ מַשְׁלִים אֶת רֹאשָׁהּ הַשָּׁחוֹר לִמְשֹׁחַ בְּשֶׁמֶן שֶׁקֶר
הָאִישׁ שֶׁחָשׁ שֶׁהוּא אֵשׁ שֶׁלֹּא שׁוֹכֶכֶת וְאִשְׁתּוֹ עָשָׁן וְשִׁנֶּיהָ הַמַּשְׁחִירוֹת אֵשׁ הִיא

מְגַשֶּׁשֶׁת שָׁבָה לְפָגְשׁוֹ שִׁירִים

שֶׁנּוֹתְרוּ מִן הַשְּׁתִיקָה הִיא הָרֶשֶׁת הַשּׁוֹבָה אִשָּׁה יוֹשֶׁבֶת בְּשׁוּלֵי הַשַּׁלְהֶבֶת
לֹא שׁוֹפֶטֶת אַךְ חָשָׁה עַל שִׁכְמָהּ אֶת הַשֶּׁמֶשׁ הַשּׁוֹקַעַת

שלכת

מָה רָצִיתִי לִגְרוֹף אֶת עֲלֵי הַשַּׁלֶּכֶת,
וְאַחַר-כָּךְ אוֹתָם לֶאֱסוֹף אֶל הַסַּל
כְּדֵי לִתְלוֹת עַל הָעֵץ הָעֵירֹם כְּמַתֶּכֶת
שֶׁבָּרוּחַ נִרְעָד כְּמֻטָּל בְּעַרְסָל.

אַךְ תְּרוּמַת אֵיבָרִים הַחְלָמָה לֹא תַבְטִיחַ,
לֹא תָפִיחַ חַיִּים בַּקְּלִפָּה הַגַּסָּה.
רַק מַצַּע פְּרִי רָקוּב יֵאָרֵג כְּשָׁטִיחַ,
וְיָפִיץ צַחֲנָה מְתוּקָה שֶׁל גְּסִיסָה.

שֶׁלֶד גֶּזַע וּבַד עוֹד נִצָּב שָׁם, שְׁוֵה נֶפֶשׁ,
בִּזְקִיפוּת אֲדִישָׁה אֶל מוּל גֶּשֶׁם וְקוֹר,
הוּא חָשׂוּף לָרוּחוֹת וְטוֹבֵעַ בְּרֶפֶשׁ,
וְאוֹתוֹ הַסּוּפוֹת מְאַיְּמוֹת לַעֲקֹר.

רַק לִבִּי לְבַדּוֹ נֶאֱנָק וְדוֹמֵעַ
עַל מוֹתוֹ שֶׁל הָעֵץ עֵת הַחֹרֶף סָבִיב,
אַךְ בִּינָה קַמָּאִית בּוֹ טְמוּנָה: הוּא – קָמֵעַ,
הַמַּבְטִיחַ תְּחִיָּה וְלִבְלוּב בָּאָבִיב.

ללא כותרת

וְלַיְלָה מַר וְאוֹר שָׂמֵחַ,
רוּחוֹת הָרִים, שַׁלְוַת שְׁפֵלָה
וְעֹז הַפֶּרַח, רֹךְ הָרֵיחַ
הַמִּתְעַלֶּה עַל הַקְּמִילָה –
הַכֹּל שָׁזוּר כְּמוֹ שְׁתִי וָעֵרֶב,
מָתוֹק וּמָר – הַכֹּל טָעִים,
שִׁירַת הַיּוֹם, תּוּגַת הָעֶרֶב –
הַכֹּל חַיִּים!
הַכֹּל חַיִּים!
הָלוּם אֲנִי בִּפְנֵי הָאַיִן.
הָמוּם אֲנִי בִּפְנֵי הַיֵּשׁ,
אֲשֶׁר נָזִיל יוֹתֵר מִמַּיִם,
אֲשֶׁר שׂוֹרֵף יוֹתֵר מֵאֵשׁ.
וְלַיְלָה מַר וְאוֹר שָׂמֵחַ
מְאוֹתְתִים לְכָל חוּשַׁי
בְּרוֹךְ, בְּרוּחַ וּבְרֵיחַ
כִּי יֵשׁ – הוּא שַׁי!
כִּי יֵשׁ – הוּא שַׁי!

אין טרויה נוספת / ויליאם באטלר ייטס

No Second Troy / William Butler Yeats

מָה אַאֲשִׁים אוֹתָהּ עַל שֶׁמִּלְּאָה
יָמַי בְּצַעַר, אוֹ לָאַחְרוֹנָה
לִמְּדָה טִפְּשִׁים, מְחֻסְּרֵי תְּבוּנָה
דַּרְכֵי פְּרָאוּת. עַל כָּךְ שֶׁבִּגְלָלָהּ
הָיוּ זוֹרְקִים סִמְטוֹת עַל הַשְּׂדֵרוֹת
לוּ כִּתְשׁוּקָה הָיְתָה לָהֶם גְּבוּרָה?
מָה לְרַסֵּן אוֹתָהּ, אֲשֶׁר רוּחָהּ
הָאֲצִילוּת פִּשְּׁטָה כַּבְּעֵרָה
עִם יֹפִי עַז, כְּקֶשֶׁת מְתוּחָה
מִסּוּג שֶׁלֹּא נָפוֹץ כַּיּוֹם, יוּכַל?
מַדּוּעַ, מֶה עָשְׂתָה כְּבָר, בִּהְיוֹתָהּ עַצְמָהּ?
הֲאִם בִּשְׁמָהּ עוֹד טְרוֹיָה תְּאֻכַּל?

Why should I blame her that she filled my days
With misery, or that she would of late
Have taught to ignorant men most violent ways,
Or hurled the little streets upon the great,
Had they but courage equal to desire?
What could have made her peaceful with a mind
That nobleness made simple as a fire,
With beauty like a tightened bow, a kind
That is not natural in an age like this,
Being high and solitary and most stern?
Why, what could she have done, being what she is?
Was there another Troy for her to burn?

העולם ואני

הַבֵּט בִּי, עוֹלָם!
אַתָּה כֹּה יָפֶה.
וַאֲנִי?
צֵל חִוֵּר וְעָלוּב שֶׁל עַצְמִי.
אַתָּה מִתְהַדֵּר בִּצְבָעִים כֹּה רַבִּים.
וַאֲנִי?
כָּל כָּךְ מוֹנוֹטוֹנִי וְחַדְגּוֹנִי.
אַתָּה מְשֻׁפַּע אֵרוּעִים מְרַתְּקִים.
וַאֲנִי?
מְשַׁעְמֵם אֲפִלּוּ אֶת עַצְמִי.
אַתָּה עָצוּם וּרְחַב יָדַיִם.
וַאֲנִי?
כֹּה צַר וּמֻגְבָּל עוֹלָמִי.
עָלֶיךָ כֻּלָּם נִלְחָמִים.
וַאֲנִי?
מַפְסִיד בְּמַאֲבָק נֶגֶד עַצְמִי.
אַתָּה אֵינְסוֹפִי וְנִצְחִי.
וַאֲנִי?
הֶבְזֵק בֶּן-חֲלוֹף הִנֵּנִי.
בְּעֶצֶם, עוֹלָם, אַל תַּבִּיט בִּי…

אתיופי

סיפרתי לתלמידיי על בכיר סופרי רוסיה, אלכסנדר פושקין, שמוצאו מעבד חבשי (כפי הנראה מאתיופיה או קמרון של היום) שנשלח כמתנה למלך רוסיה. והנה זה רק סיימתי את המשפט – ומאחור נשמעת שאלה רועמת של אחד מהם (כמדומני, שחר ק'): "אבל איזה רוסי ירצה לקבל אתיופי במתנה??".

כְּשֶׁאִבְּרָאהִים, הַנַּעַר מִחַבָּשׁ,
שָׁבוּי בִּידֵי טוּרְקִים מֵאֶרֶץ כּוּשׁ טָס,
אוֹתוֹ שַׁגְרִיר מַמְלֶכֶת רוּס בְּקוּשְׁטָא
בְּתוֹר מַתְּנַת שַׁעֲשׁוּעִים רָכַשׁ

לִפְּיוֹטְר, מֶלֶךְ רוּסְיָה רַבָּתִי.
מִשָּׁם לְשָׁם הַדֶּרֶךְ אֲרֻכָּה הִיא,
אַךְ נֶצֶר לְזַרְעוֹ הָאַפְרִיקָאִי
הוּא פּוּשְׁקִין, הַסּוֹפֵר הָאַלְמוֹתִי.

וְכָאן, בְּאֶרֶץ כְּנַעַן הַנִּכְסֶפֶת,
בָּהּ הַשְּׁכִינָה אוֹתָנוּ מְלַטֶּפֶת,
כָּל הַדְּרָכִים קְצָרוֹת, כֻּלָּם שְׁכֵנִים –

רוּסִי בְּאַקְלִימֵנוּ הַסּוּבְּטְרוֹפִּי
לֹא יְבַקֵּשׁ בְּמַתָּנָה אֶתְיוֹפִּי.
לָכֵן גַּם אֵין בָּאָרֶץ פּוּשְׁקִינִים.

מחזור חיי לבב

הַלֵּב בִּי מֵקִיץ וּמַכֶּה בֶּחָזֶה,
נִמְרָץ, רַעֲנָן וְצָעִיר.
אָז מָה, לְבָבִי, שׁוּב אַתָּה לִי הוֹזֶה
חֲלוֹם נֶהְדָּר וּבָהִיר?
פּוֹעֵם אַהֲבָה וְהוֹלֵם נְעוּרִים,
הוֹמֶה וַחֲדוּר מוּכָנוּת.
בְּךָ חֲדָרִים מִתְפַּשְּׁטִים, נִפְעָרִים
בְּפֶרֶץ חֲסַר סַבְלָנוּת.
הַמְתֵּן, לְבָבִי, נְקוֹף לְאַט, בִּמְתִינוּת,
הֱיֵה מְחֻשָּׁב וְזָהִיר,
לְבַל לִפְנוֹת עֶרֶב תָּחוּשׁ אֵין-אוֹנוּת,
תָּשׁוּשׁ מֵרוֹב דֹּפֶק מָהִיר,
אַחַר שֶׁכִּלִּיתָ כּוֹחוֹת בְּלִי חֶשְׁבּוֹן,
סָעַרְתָּ בְּעוֹז רְגָשׁוֹת,
שָׂבַעְתָּ כְּאֵב שֶׁל בְּגִידָה וְעֶלְבּוֹן,
אָבְדָּן שֶׁל אֵינְסְפוֹר נְטִישׁוֹת.
כּוֹעֵס וְנִרְגָּן, צִינִיקָן מְפֻכָּח,
סוֹפֵג אַכְזָבוֹת מְנֻסֶּה,
תָּנוּחַ מוּבָס, מְצֻלָּק וְנִשְׁכָּח,
בַּגּוּף תִּתְכַּנֵּס, תִּתְכַּסֶּה.
לִקְרַאת תַּרְדֵּמָה תַּעֲטֶה אֲדִישׁוּת,
שְׁוֵה-נֶפֶשׁ וְקַר כְּקַרְחוֹן,
תִּשְׁכַּח אֵיךְ הָלַמְתָּ, אֲחוּז הִתְרַגְּשׁוּת
שֶׁל תּוֹם, פְּעִימוֹת נִצָּחוֹן.

ללא כותרת

בֵּן גִּבּוֹר אָבִיךְ מוּלוֹ רָפֶה צָפָה אָב אוֹיֵב לְבִתּוֹ
בִּכְפָרָהּ כְּפִירָה יָפָה בְּיָפְיָהּ כָּפַר בִּפְנִינֵי שְׂפָתֶיהָ
כְּפוֹר וְאֵפֶר תְּפַזֵּר עַל שְׂפָתָיו לוֹפֶתֶת בִּתְפִלָּה וּבַלַּיְלָה
נוֹפֶלֶת מַחְצִיפָה וּפְצוּעִים מוּקְפֵי סְפֵקוֹת קְפוּאָה צָפָה בְּגוּפָהּ
וּפוֹשֶׁטֶת בְּפִשְׁעָהּ הַנֶּפֶשׁ גְּבָרִים בְּקַרְנֵיהֶם בַּקְּרָב גּוֹהֲרִים לִגְבּוֹר
וּפָרִים כִּפְרִי בַּכְּפָרִים וְצֶפַע צוֹפֶה בְּכָל הַצָּפוּי אֲפִלּוּ בְּפָצְעוֹ צוֹפֵן הוּא צוּף

צמא

הֲאִם אֵינְךָ רוֹאֶה, הַמְּשׁוֹרֵר,
שֶׁהַצָּמָא הוּא הוּא מַבְעִיר הָאֵשׁ,
וּתְפִלָּתְךָ אֶל הַ"בְּאֵר"
כָּמוֹהָ לְבַקֵּשׁ
מִמֵּי הַבֶּרֶז
לְיַבֵּשׁ.

כִּי צִמְאוֹנְךָ הֲרֵי (כְּמוֹ צִמְאוֹנִי),
בְּאֵר לְלֹא תַּחְתִּית.

לָנֶצַח נְבַקֵּשׁ לִמְצֹא
בַּמַּיִם נֶחָמָה,
עַד רֵד הָעֶרֶב,
עֵת תַּכְרִיעֵנִי תַּרְדֵּמָה.

חלומות

חוֹלֵם הַלּוֹחֵם הַגּוֹסֵס עַל הַחוֹל
שֶׁהוּא נִהְיָה מֶלֶךְ.
וּמְלֶאכֶת הַמֶּלֶךְ – לַחְמוֹל וְלִמְחוֹל,
וְיִתְחוֹלֵל פֶּלֶא.
דָּמוֹ לְאִטּוֹ מְחַלְחֵל אֶל הַחוֹל,
נִהְיֵית זֵעָתוֹ לְמֶלַח.
וּמָה הַחֲלוֹם – לַחְמוֹל וְלִמְחוֹל
וְלִהְיוֹת מֶלֶךְ?
מֶלַח לָבָן עַל גּוּפוֹ הַכָּחֹל.
הוּא לֹא יִהְיֶה מֶלֶךְ.
הַמֶּלַח חוֹלֵם עַל הַלֶּחֶם.
הַחוֹל
חוֹלֵם לִהְיוֹת מֶלַח.