תגית: מדור: הקלות הבלתי-נסבלת

לְחַ֫יִּים! לְחַ֫יִּים! תָּקִיא לַנַּעֲלַיִם!
רוֹקֵן בִּשְׁלוּק אֶת הַקַּנְקָן, תִּירַק אֶת הַמִּזְמוֹר,
כִּי אִם יֵשׁ ווֹדְקָה בַּזָּקָן, אֲזַי יֵיטִיב לִבְעֹר!
לִבְעֹר!
בְּאוֹר!
הַחֹשֶׁךְ נְגָרֵשׁ!
אִם מְעֻשָּׁן כְּבָר הַזָּקָן, אָז גַּם לִבֵּנוּ אֵשׁ.

כְּשֶׁנֹּחַ קְשִׁישָׁא הִתְנַדְנֵד, מִן הַתֵּבָה לַחוּץ
רָאָה – טָבַע הַחוּץ וּמֵת, וְנַעֲשָׂה לָחוּץ
אַךְ לֹא אָבַד, לָמֹד לָמַד, וְיֶקֶב חִיש יִסֵּד,
זִכְרוֹן-עָבָר טִבַּע בַּכַּד, וְשָׁב לְהִתְנַדְנֵד.

לְחַ֫יִּים! לְחַ֫יִּים! אֶת אֶבֶן הָרֵחַיִם,
פְּרֹק בְּשִׂמְחָה מִצַּוָּארְךָ. רָצוּי, מִן הַחַלּוֹן,
כִּי מִי שֶׁשָּׁם עוֹבֵר אוֹ שָׁב, עוֹד לֹא שָׁתָה הֲמוֹן.
גַּאלּוֹן!
קָלוֹן!
הוּא לֹא שֻׁתָּף לַסּוֹד!
אִם לֹא נוֹגֵס הוּא בַּפַּרְדֵּס – מַגִּיעַ לוֹ לִמְעֹד!

וּפַעַם לוֹט, שָׁתוּי קַלּוֹת, חָשַׁב אוֹ לֹא חָשַׁב,
הוֹרִיד הַלּוֹט, מֵעַל כַּלּוֹת, אֲשֶׁר הָיוּ בְּנוֹתָיו.
גִּנּוּי נָאוֹת, בְּכָל הָרָמוֹת, זֶה מַעֲשֶׂה נִתְעָב –
אַךְ שְׁתֵּי אֻמּוֹת מִכָּךְ קָמוֹת, עַמּוֹן וְגַם מוֹאָב.

לְחַ֫יִּים! לְחַ֫יִּים! חַיִּים רַק פַּעֲמַיִם!
תִּשְׁבֹּר בַּקְבּוּק, תַּצִּית זִקּוּק, תַּרְאֶה שֶׁאַתָּה כָּאן!
אִם לֹא יִצְלַח, מִיָּד תֻּשְׁלַךְ לַפַּח, כְּמוֹ הַקַּנְקָן!
קַנְקָן!
רוֹקַן!
נִזְרַק כְּמוֹ קְלִפּוֹת!
אִם נִצְטָרֵךְ אוֹתְךָ שׁוּב כָּאן, נָקִים אוֹתְךָ לִרְקֹד!

מִן הַכְּתוּבִים עֵצָה אָבִיא. יֵדַע כָּל בַּעַל לֵב
שֶׁל אֶבֶן, כִּי הֶכְרַח טִבְעִי אוֹתוֹ הַשְׁקוֹת הֵיטֵב.
אִם לֹא, חֲבָל – וּכְמוֹ נָבָל, תָּקִיץ כְּדֵי לְגַלּוֹת
כִּי רֵיק בֵּיתְךָ, וְאִשְׁתְּךָ – חָזְרָה אֶל הַכַּלּוֹת.

לְחַ֫יִּים! לְחַ֫יִּים! אֲנִי לֹא מֵת עֲדַיִן!
מֵי הַחַיִּים, זוֹרְמִים-נָעִים, מִלֵּב עַד קְצֵה הָאַף!
חוֹלְפִים-רָצִים וּמְאִיצִים כְּדֵי קֶצֶב מְטֹרָף!
הָרַף!
הוּנַף!
מָתַי תִּפֹּל אַתָּה?
אִם כְּבָר לוֹהֵב בְּךָ הַלֵּב, אָז הַלְאָה חֲרָטָה!

יֵשׁ אֵי-שָׁם בְּבִקְעָה הַמֻּקֶּפֶת הָרִים
כְּפָר עָלוּב וְקָטָן, הַנִּדָּח בַּכְּפָרִים.
בְּשִׁגְרָה רְגוּעָה אִכָּרִים בּוֹ גָּרִים
וְלָהֶם שׁוּם דְּבָרִים מְרַתְּקִים לֹא קוֹרִים.

שָׁם בְּבֵית הַמַּרְזֵחַ שְׁלֹשָׁה שִׁכּוֹרִים
יְשׁוּבִים עַל הַבָּר, לַבַּקְבּוּק מִתְמַכְּרִים.
הֵם שׁוֹתִים בְּלִי הַפְסֵק, צוֹחֲקִים וְשָׁרִים,
מְסַפְּרִים זֶה לַזֶּה סִפּוּרִים מוּזָרִים.

הַשִּׁכּוֹר הָרִאשׁוֹן אֶת סִפְלוֹ מְרוֹקֵן
וּמֵלִין: "הַכִּנִּים לִי בָּרֹאשׁ בָּנוּ קֵן.
וּבֵיצִים לְבָנוֹת מַטִּילוֹת בּוֹ גַּם כֵּן.
מְגָרֵד לִי כָּל-כָּךְ וַאֲנִי כֹּה מִסְכֵּן!"

צוֹחֲקִים הָרֵעִים לַשִּׁכּוֹר בַּפָּנִים
וְאֵלָיו בְּלָשׁוֹן מְגֻמְגֶּמֶת פּוֹנִים:
"יְדִידֵנוּ הַטּוֹב, אֵיךְ מָצָאתָ כִּנִּים
אִם קֵרֵחַ רֹאשְׁךָ מִשֵּׂעָר זֶה שָׁנִים?"

הַשִּׁכּוֹר הַשֵּׁנִי בְּתוֹרוֹ מִתְלוֹנֵן
וְעַל מַר גוֹרָלוֹ בְּאִנְפּוּף מְקוֹנֵן:
"נִשְׁבְּרוּ מִשְׁקָפַי. אֵיךְ כָּעֵת אֶסְתַּנֵּן
וּלְחַדְרֵי הַמִּטּוֹת שֶׁל נָשִׁים אֶתְבּוֹנֵן?"

לוֹעֲגִים יְדִידָיו: "מֶה שָׁתִיתָ, חָבֵר?
אֶת רֹאשְׁךָ, כַּנִּרְאֶה, הַשֵּׁכָר כְּבָר סִנְוֵר.
עַל אֵלּוּ֫ מִשְׁקָפַיִם אַתָּה מְבַרְבֵּר
אִם אַתָּה מִלֵּדָה עוֹד לְגַמְרֵי עִוֵּר?"

הַשִּׁכּוֹר הַשְּׁלִישִׁי, לְאַחַר שֶׁפִּהֵק,
בְּאַפּוֹ קְצָת חִטֵּט, הִשְׁתָּעֵל וְשִׁהֵק,
מְסַפֵּר בְּגָאוֹן תּוֹךְ שֶׁהוּא מְגַהֵק:
"וְאוֹתִי הַבַּמַּאי כְּשַׂחְקָן מְלַהֵק."

מִתְפַּקְּעִים מְרֵעָיו, אוֹחֲזִים בְּבִטְנָם.
"וּמַדּוּעַ, יָדִיד, תִּתְרַבְרֵב לְחִנָּם?
בִּפְנֵי מִי כִּשּׁוּרֶיךָ תַּפְגִּין? הַאֻמְנָם
קָם פִּתְאֹם תֵּאַטְרוֹן בִּכְפָרֵנוּ הַנָּם?"

לְלַהֵג וְלִשְׁתּוֹת עַד לִשְׁעַת הַסְּגִירָה
כָּךְ הִמְשִׁיכוּ כִּמְעַט עַד אָבְדַן הַכָּרָה.
אָז בְּצַעַד כּוֹשֵׁל וּבְחֹסֶר בְּרֵרָה
לְבֵיתָם הִשְׂתָּרְכוּ לְשֵׁנָה שִׁכּוֹרָה.

בְּכָל לַיְלָה בַּכְּפָר הַנִּדָּח בַּכְּפָרִים,
הַמֻּסְתָּר בְּבִקְעָה שֶׁבֵּינוֹת הֶהָרִים,
בְּתוֹךְ בֵּית הַמַּרְזֵחַ יוֹשְׁבִים שִׁכּוֹרִים,
זֶה אֶת זֶה מְבַדְּרִים בִּבְדוּתוֹת וּשְׁקָרִים.