וְלַיְלָה מַר וְאוֹר שָׂמֵחַ,
רוּחוֹת הָרִים, שַׁלְוַת שְׁפֵלָה
וְעֹז הַפֶּרַח, רֹךְ הָרֵיחַ
הַמִּתְעַלֶּה עַל הַקְּמִילָה –
הַכֹּל שָׁזוּר כְּמוֹ שְׁתִי וָעֵרֶב,
מָתוֹק וּמָר – הַכֹּל טָעִים,
שִׁירַת הַיּוֹם, תּוּגַת הָעֶרֶב –
הַכֹּל חַיִּים!
הַכֹּל חַיִּים!
הָלוּם אֲנִי בִּפְנֵי הָאַיִן.
הָמוּם אֲנִי בִּפְנֵי הַיֵּשׁ,
אֲשֶׁר נָזִיל יוֹתֵר מִמַּיִם,
אֲשֶׁר שׂוֹרֵף יוֹתֵר מֵאֵשׁ.
וְלַיְלָה מַר וְאוֹר שָׂמֵחַ
מְאוֹתְתִים לְכָל חוּשַׁי
בְּרוֹךְ, בְּרוּחַ וּבְרֵיחַ
כִּי יֵשׁ – הוּא שַׁי!
כִּי יֵשׁ – הוּא שַׁי!