"הַשָּׁנָה אֶהְיֶה אַחֶרֶת", כָּךְ אָמַרְתִּי לְעַצְמִי
בִּשְׁעַת עֶרֶב מְאֻחֶרֶת בְּתִשְׁרֵי סְתָוִי אֶחָד
"הָאָמְנָם, כָּךְ אַתְּ אוֹמֶרֶת?" הִשְׁתָּאָה עָלֶה מַסְמִיק
שֶׁגָּלַשׁ מִן הַצַּמֶּרֶת אֱלֵי עֵמֶק כַּף הַיָּד
"הַשָּׁנָה – אֶהְיֶה אַחֶרֶת" בְּאָזְנָיו אֲנִי חוֹזֶרֶת
"כְּמוֹ עֵץ יָשִׁישׁ, לְמוּד קְרָבוֹת
עִם טֶבַע שֶׁכְּמִנְהֲגוֹ נוֹהֵג, אָדִישׁ
אֶשְׁתֹּק לְנוֹכַח אַכְזָבוֹת,
וְלֹא אֶפּוֹל וְלֹא אֶבְעַר וְלֹא אַחְשֹׁשׁ
מִמַּגָּעוֹ הַמְּנֻכָּר שֶׁל בֶּן-אֱנוֹשׁ"
נוֹהֲרוֹת טִפּוֹת הַגֶּשֶׁם, הֶעָלֶה נִסְחָף אִתָּן
נַחֲלִיאֵלִי מְעֻנָּב מְהַלֵּךְ הֲלוֹךְ וָשׁוֹב
וּפוֹנֶה אֵלַי לְפֶתַע: "הֲתוּכְלִי עֲמוֹד אֵיתָן
בִּפְנֵי רוּחַ וְצִנַּת אָדָם, וּבְדִידוּת אֵין קֵץ שֶׁל עֵץ
וַחֲלוֹף הַזְּמָן?
זֶהוּ שִׁגָּיוֹן שֶׁל סְתָו, וּבַחֹרֶף יַעֲזֹב"
"כֵּן!" אֲנִי עוֹנָה בְּלַהַט
"רְאִי, יַלְדָּה, אַתְּ כְּבָר דּוֹמַעַת"
מְלַגְלֶגֶת רוּחַ עֶרֶב. אַךְ אֲנִי לֹא מְוַתֶּרֶת:
"אֵלּוּ רַק דִּמְעוֹת הַגֶּשֶׁם, הַזּוֹלְגוֹת עַל לְחָיַי
רוּחַ, אַל תִּהְיִי עִקֶּשֶׁת, רַחֲמִי מְעָט עָלַי
וְעָלִים נוֹשְׁרִים עַל דֶּרֶךְ, אַל תָּצֵרוּ צְעָדַי
הַשָּׁנָה – אֶהְיֶה אַחֶרֶת. תְּנוּ לִי – אַאֲמִין וְדַי"
כָּךְ בְּמַנְגִּינָה חוֹזֶרֶת שַׁרְתִּי, וְהַחוֹשֶׁךְ כְּבָר יָרַד
בִּשְׁעַת עֶרֶב מְאֻחֶרֶת בְּתִשְׁרֵי סְתָוִי אֶחָד.
וּכְשֶׁשַּׂמְתִּי פְּעָמַי לָלֶכֶת בַּשְּׁבִילִים זְרוּעֵי שַׁלֶּכֶת
אֶל הַבַּיִת, לְאוֹרָם שֶׁל יָרֵחַ וְכוֹכָב
הוּא לִוָּנִי בְּמַבָּט, עֵת נוֹתַר עוֹמֵד בְּשֶׁקֶט
מְמַלְמֵל אֶת פִּזְמוֹנִי – נַחֲלִיאֵלִי קַל-זָנָב.