הָאָבִיב דּוֹרֵךְ לִי עַל הַלֵּב,
בִּפְרָחָיו בּוֹחֵשׁ לִי בַּגֻּלְגֹלֶת,
אֶת הַכּוֹחַ הַנּוֹתָר חוֹלֵב,
לַהֶרְגֵל הָפְכָה כְּבָר הַתִּרְגֹלֶת.
הֲלַשָּׁוְא סָפַגְתִּי כְּבָר שָׁנָה
מֵרָחוֹק הָחֹם, הַקֹּר מִקֶרֶב?
אָנָא, אֲדוֹנִי, הוֹשִׁיעַ נָא,
בִּלְעֲדֶיךָ חֹרֶב לִי כְּחֶרֶב.
מאת: חוה-ברכה קורזקובה
אם חד-הורית גאה לשלושה, גרה בקריית-ארבע. בעלת תואר שלישי בלימודים קלאסיים (כהגדרתה: "דוקטור ליוונים מתים"); מלמדת באוניברסיטת בר אילן. פרסמה 10 ספרים, מתוכם 5 – ספרי שירה עברית. מתרגמת משפות שונות. שרה שירי אנדרגראונד. לומדת ציור. זכתה במספר פרסים ספרותיים, כולל פרס ראש הממשלה. הצג פוסטים מאת חוה-ברכה קורזקובה
