סיפרתי לתלמידיי על בכיר סופרי רוסיה, אלכסנדר פושקין, שמוצאו מעבד חבשי (כפי הנראה מאתיופיה או קמרון של היום) שנשלח כמתנה למלך רוסיה. והנה זה רק סיימתי את המשפט – ומאחור נשמעת שאלה רועמת של אחד מהם (כמדומני, שחר ק'): "אבל איזה רוסי ירצה לקבל אתיופי במתנה??".
כְּשֶׁאִבְּרָאהִים, הַנַּעַר מִחַבָּשׁ,
שָׁבוּי בִּידֵי טוּרְקִים מֵאֶרֶץ כּוּשׁ טָס,
אוֹתוֹ שַׁגְרִיר מַמְלֶכֶת רוּס בְּקוּשְׁטָא
בְּתוֹר מַתְּנַת שַׁעֲשׁוּעִים רָכַשׁ
לִפְּיוֹטְר, מֶלֶךְ רוּסְיָה רַבָּתִי.
מִשָּׁם לְשָׁם הַדֶּרֶךְ אֲרֻכָּה הִיא,
אַךְ נֶצֶר לְזַרְעוֹ הָאַפְרִיקָאִי
הוּא פּוּשְׁקִין, הַסּוֹפֵר הָאַלְמוֹתִי.
וְכָאן, בְּאֶרֶץ כְּנַעַן הַנִּכְסֶפֶת,
בָּהּ הַשְּׁכִינָה אוֹתָנוּ מְלַטֶּפֶת,
כָּל הַדְּרָכִים קְצָרוֹת, כֻּלָּם שְׁכֵנִים –
רוּסִי בְּאַקְלִימֵנוּ הַסּוּבְּטְרוֹפִּי
לֹא יְבַקֵּשׁ בְּמַתָּנָה אֶתְיוֹפִּי.
לָכֵן גַּם אֵין בָּאָרֶץ פּוּשְׁקִינִים.
