בְּגִיל שֵׁשׁ-עֶשְׂרֶה הָיִיתִי
שְׁמוֹק.
שְׁמוֹק זֶה לֹא אֵיבָר בַּגּוּף,
לְזֶה יֵשׁ שֵׁמוֹת אֲחֵרִים.
שְׁמוֹק זוֹ תְכוּנַת אֹפִי.
זֶה
לִהְיוֹת רָגִישׁ בְּעֵרֶךְ כְּמוֹ
אַסְלָה בְּשֵׁרוּתִים צִּבּוּרִיִּים, זֶה
לַדַּעַת מַה קּוֹרֶה בַּגָּלַקְסִיָּה הַסְּמוּכָה
בְּלִי לִהְיוֹת קָרוֹב אֵלֶיהָ
אֲבָל לִהְיוֹת קָרוֹב קָרוֹב לְאָדָם
בְּלִי לַדַּעַת מַה קּוֹרֶה בּוֹ, זֶה
לְפַסְפֵּס (הִזְדַּמְּנֻיּוֹת), זֶה
לְמַסְמֵס (הֶכֵּרֻיּוֹת), זֶה
לְטַפֵּס (עַל הַקִּירוֹת), זֶה
לְחַפֵּשׂ (בֵּין הַשּׁוּרוֹת)
וְלֹא לִמְצֹא,
כִּי אֶת הַשּׁוּרוֹת עַצְמָן לֹא קָרָאתִי
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אֵיזֶה שְׁמוֹק הָיִיתִי
כְּשֶׁהָיִיתִי בֶּן שֵׁשׁ-עֶשְׂרֵה,
כַּמָּה טוֹב
שֶׁהִיא נְשׂוּאָה עִם שְׁלֹשָׁה יְלָדִים עַכְשָׁיו
כַּמָּה טוֹב
שֶׁאֲנִי —
