שבוע במוזיאון כרמיאל לאמנות

יוֹם א': מַרְאֶה

מוּל מוּזֵיאוֹן כַּרְמִיאֵל לְאָמָּנוּת
שְׁתֵּי הַפְגָּנוֹת:
חֲרֵדִים מַזִּיעִים וְקִצְרֵי-עֶשְׁתּוֹנוֹת
מַפְגִּינִים נֶגֶד "אַרְבַּע נְעָרוֹת מִתְרַחֲצוֹת" שֶׁל אוֹגוּסְט רֶנוּאָר
בִּגְלַל הָעֵירֹם
בִּגְלַל הַשֵּׂעָר
וּבִגְלַל שֶׁהָרַבִּי אָמַר.
וּמִנֶּגֶד
שְׂמֹאלָנִיּוֹת חֲטוּבוֹת מַדִּיפוֹת רֵיחַ שָׁאנֶל
מַפְגִּינוֹת נֶגֶד "בַּיִת שְׁלִישִׁי" שֶׁל יִצְחָק פְרֶנֶל
כִּי עַל הַר הַבַּיִת
יֵשׁ בַּיִת
וְאֵין מִסְגָּדִים.
אָז מִתְנַגְּדִים.
סִמְטָה קְצָרָה וְצָרָה. וְשָׁרָב. וּשְׁתֵּי הַפְגָּנוֹת.

כְּבָר יָצְאוּ מִזֶּה לְפָחוֹת שָׁלֹשׁ חֲתֻנּוֹת.

יוֹם ב': מִקְצוֹעַ

בִּשְׁעוֹת הָעֹמֶס, כְּשֶׁהַמּוּזֵיאוֹן מָלֵא,
הַצִּיּוּר "חֲלִיבָה עִם שַׁחַר" שֶׁל פְרַנְסוּאָה מִילֶה
הַנֶּחֱשָׁב לְלֹא-אַטְרַקְטִיבִי, הוּא בִּשְׁבִילִי
תְּרוּפַת-הַרְגָּעָה. מֶרְחָבִים, פָּרָה, נַעֲרָה וּדְלִי.
אֲנִי יָכוֹל לְהַבִּיט בּוֹ דַּקּוֹת וְלֹא לַחֲשֹׁב עַל כְּלוּם.

יוֹם אֶחָד, לְיָדוֹ, פָּגַשְׁתִּי רוֹעֶה מִמַּגְ'ד-אַל-כֻּרוּם.
"וַאלָּה, אֵיזוֹ יַלְדָּה מִסְכֵּנָה, אֵיזֶה צַיָּר אַכְזָר",
הוּא אָמַר.
"כָּל הַיּוֹם עוֹמֶדֶת עַל הַבִּרְכַּיִם, חוֹלֶבֶת פָּר".
לָמָה פָּר, שָׁאַלְתִּי; וְהוּא עָנָה, גֵּאֶה:
"זֶה מִקְצוֹעַ שֶׁלִּי: אֲנִי רוֹעֶה, אָז אֲנִי רוֹאֶה".
אֱלֹהִים אַדִּירִים,
חָשַבְתִּי.
אַלְלָהּ כַּרִים.
כָּל חַיַּי חָלַבְתִּי פָּרִים.

יוֹם ג': שֵׁם

הָאֳמָן: קָזִימִיר מָלֶבִיץ'. הַתְּמוּנָה: "מְשֻׁלָּשׁ אָדֹם".
הַמְּחִיר: שְׁנֵי מִלְיוֹן, בְּעֵרֶךְ. הַקָּהָל לֹא מַפְסִיק לִזְרֹם.
אֲבָל כָּל צוֹפֶה שֶׁמַגִּיעַ מַאֲזִין לְבִכְיוֹ הַמָּר
שֶׁל פְּרוֹסְפֶּר אֲזוּלַאי מֵעַכּוֹ, צַיָּר מְקוֹמִי מֻכְשָׁר.
"תַּאֲמִינוּ", הוּא מִתְיַפֵּחַ, "שֶׁהִצַּעְתִּי לָהֶם הַכֹּל:
מְחֻמָּשׁ כָּתֹם, מְשֻׁשֶּׁה צָהֹב, מְתֻמָּן סָגֹל,
וּבְזוֹל. אַךְ הֵם לֹא הִסְכִּימוּ לִקְנוֹת שׁוּם דָּבָר. אוּלַי
זֶה כִּי הוּא מָלֶבִיץ' וַאֲנִי אֲזוּלַאי?"

יום ד': לְבוּשׁ

יוֹם רְבִיעִי. בַּמּוּזֵיאוֹן שִׂמְחָה וַהֲמוּלָה,
כִּי יְשִׁיבַת-הֶסְדֵּר וּשְׁמָהּ "תִּפְאֶרֶת גְּדֻלָּה" –
שְׁמוֹנָה-עָשָׂר הַבַּחוּרִים וְשֵׁשׁ הַבַּחוּרוֹת
(בַּתּוֹרָנִי-הַלְּאֻמִּי הֲרֵי אֵין הַדָּרוֹת) –
הִגִּיעוּ לְסִיּוּר שֶׁבִּלְעָדָיו אֵינוֹ מֻשְׁלָם
חִנּוּךְ דָּתִי: "מִקְרָא בְּאָמָּנוּת אֻמּוֹת-עוֹלָם".
כֻּלָּם (עוֹצְמִים עֵינַיִם בִּכְדֵי לֹא לְהִסְתַּכֵּל
עַל "הַבְּשׂוֹרָה" שֶׁל בּוֹשׁ וְ"הַמַּטְבִּיל" שֶׁל רָפָאֵל)
רָצִים אַחַר הַמַּדְרִיכָה לַחֶדֶר בּוֹ שׁוֹכֵן
"אַבְרָם יוֹצֵא מֵאוּר" שֶׁל פִּיטֶר בְּרוֹיְגֶל הַזָּקֵן.
הֲמוֹן פְּרָטִים, מְעָט צְבָעִים. הָעִיר הוֹמָה אָדָם.
כֻּלָּם בִּפְנִים. אֶחָד יוֹצֵא: הֲזֶהוּ אַבְרָהָם?
(הֵם צוֹחֲקִים). בְּגָדָיו: מִכְנָס, מִקְטֹרֶן אֲדַמְדָּם.
לָבוּשׁ כָּמוֹהוּ – לוֹט. שָׂרָה וֶאֱלִיעֶזֶר גָּם.
"כָּל-כָּךְ הוֹלַנְדִּי!" "מָה, רָצִיתָ שְׁטְרַיְמְל עִם קַפּוֹטָה?"
"כִּפָּה סְרוּגָה!" "לֹא, גִ'ינְס". "אָז שֶׁיֵּצֵא מִשָּׁם עִם אוֹטוֹ".
"טוֹב, לְפָחוֹת לֹא בְּכַּאפִיָה". "כֵּן, גַּם זוֹ שִׂמְחָה".
… פִּתְאֹם בְּקוֹל שָׁקֵט אָמְרָה לָהֶם הַמַּדְרִיכָה:
"הָיִיתֶם פַּעַם בְּמִדְבָּר בְּדֶרֶךְ אֲרֻכָּה
כְּשֶׁמִּסָּבִיב רַק קוֹל הַזְּמָן מֵפֵר אֶת הַשְּׁתִיקָה,
כְּשֶׁכּוֹכָבִים עֲנָקִיִּים, כְּצִיּוּרֵי-קִירוֹת,
תְּלוּיִים בַּלַּיְלָה רַק מְעָט מֵעַל לַמְּדוּרוֹת,
כְּשֶׁכָּל מִלָּה – מֵאֱלֹהִים, וְכָל אָדָם – נָבִיא?
דְּעוּ: אַבְרָהָם הוּא בֶּדְוִי. בֶּדְוִי, גַּם אִם לֹא עַרְבִי".
… וְהֵם הִקְשִׁיבוּ, כְּמוֹ נָפְלוּ חוֹמוֹת מוֹצָא וְדָת,
לְקוֹל חוֹקֶרֶת-אָמָּנוּת מִשֶּׁבֶט זֻבַּיְדָאת.

יוֹם ה': מֶרְחָק

שׁוֹאֲלִים אֶת דּוֹקְטוֹר בֶּן-דָּוִד, הָאוֹצֵר,
לָמָה אֵין לוֹ עֲדַיִן אַף יְצִירָה שֶׁל מוֹנֶה.
הוּא עוֹצֵר
וְעוֹנֶה,
לְלֹא שֶׁמֶץ צְחוֹק:
"עַל צִיּוּר אִימְפְּרֶסִּיוֹנִיסְטִי מֻמְלָץ לְהַבִּיט מֵרָחוֹק.
וְרָחוֹק מִכָּאן", הוּא מַכְרִיז,
"זֶה פָּרִיז."

יוֹם ו': בַּקְבּוּק

בְּמוּזֵיאוֹן כַּרְמִיאֵל לְאָמָּנוּת, אַחֲרֵי רֶמְבְּרַנְדְט שְׂמֹאלָה בַּמִּסְדְּרוֹן,
לְמַטָּה בַּמַּדְרֵגוֹת, יָמִינָה וְיָשָׁר עַד הַחֶדֶר הָאַחֲרוֹן,
יֵשׁ צִיּוּר אֶחָד שֶׁל מַאוּרִיץ אֶשֶׁר, אֳמַן
תַּעֲתוּעֵי הַמֶּרְחָב, רִצּוּפֵי הַמִּישׁוֹר וּמִשְׂחָקֵי הַזְּמָן.
בַּתְּמוּנָה, שֶׁשְּׁמָהּ "אִישׁ מַחֲזִיק בַּקְבּוּק", אִישׁ מַחֲזִיק בַּקְבּוּק
אֲשֶׁר בּוֹ אִישׁ אֲחֵר הַנִּרְאֶה כְּמוֹתוֹ בְּדִיּוּק,
וְגַם לוֹ בַּקְבּוּק עִם כָּפִיל, וְכֵן הַלְאָה, הוֹלְכִים וּקְטֵנִים
(עִם זְכוּכִית מַגְדֶּלֶת, לָאִישׁ הַתְּשִׁיעִי עוֹד אֶפְשָׁר לְזַהוֹת הַבָּעַת פָּנִים).
הַבַּקְבּוּק – כָּל בַּקְבּוּק – חָתוּם בִּפְקָק עָשׂוּי שַׁעֲוָה וְשַׁעַם
וְרֹאשׁוֹ שֶׁל הָאִישׁ שֶׁבִּפְנִים מִתְנַגֵּשׁ בּוֹ – סָפֵק בְּרֹגַע, סָפֵק בְּזַעַם.

כַּף הַיָּד בָּהּ הָאִישׁ, כָּל אִישׁ, אוֹחֵז בַּבַּקְבּוּק – הִיא שְׂמֹאל;
בַּיָּמִין – מִכְחוֹל:
עַל כַּן-צַיָּרִים גָּדוֹל
הַנִּצָּב מוּלוֹ, הוּא מְסַיֵּם לְצַיֵּר תְּמוּנָה.
וְאַתֶּם, בְּוַדַּאי, כְּבָר מְנַחֲשִׁים אֶת תָּכְנָהּ:
הֶעְתֵּק מֻשְׁלָם שֶׁל כָּל הַצִּיּוּר הַגָּדוֹל הַנָּ"ל
"אִישׁ מַחֲזִיק בַּקְבּוּק" – וְחוֹזֵר חָלִילָה, וְעַד בִּכְלָל
(יְדִידִי מִמִּכְלֶלֶת בְּרָאוּדֶה, פְּרוֹפֶסוֹר לֵאוֹנִיד פְרַנְקֶנְטָל
מְצַיֵּן שֶׁמִּבְנֶה כַּזֶּה נִקְרָא בַּמַּדָּע פְרַקְטָל. שֶׁיִּהְיֶה פְרַקְטָל).
כְּמוֹ הַרְבֵּה פְּעָמִים אֵצֶל אֶשֶׁר, כַּאֲשֶׁר שׁוּב וָשׁוּב מַבִּיטִים
בַּתְּמוּנָה הַזֹּאת, לְעִתִּים
מִתְגַּלִּים עוֹד וָעוֹד פְּרָטִים:
שְׁנֵי שְׂרוֹכֵי-נְעָלָיו שֶׁל הָאִישׁ מְהַוִּים רְצוּעָה סְגוּרָה בְּלִי קְשָׁרִים;
אַרְכֻּבּוֹת-מִשְׁקָפָיו אֵינָן מוֹבִילוֹת לַמִּסְגֶּרֶת כִּי אִם לַחוֹרִים;
וְהַיּוֹם, יוֹם שִׁשִּׁי, שַׂמְתִּי לֵב שֶׁהָרֹאשׁ הַנָּעוּץ בַּתִּקְרָה
דּוֹחֵף אֶת הַפְּקָק לְמַעְלָה, וַאֲפִלּוּ בְּהַצְלָחָה יְתֵרָה:
הַפְּקָק כְּבָר נוֹטֶה עַל צִדּוֹ, רֻבּוֹ כְּבָר בַּחוּץ, עוֹד מְעָט יִפְרֹץ וְיִפֹּל.
אֲנִי כִּמְעָט וְתוֹהֶה אִם זֶה הָיָה כָּךְ כְּשֶׁבִּקַּרְתִּי אֶתְמוֹל.
(מַה הוּא יִרְאֶה כְּשֶׁיָּצִיץ הַחוּצָה? אֶת עַצְמוֹ, רַק יוֹתֵר גָּדוֹל?)

מְבַקְּרִים אַחֲרוֹנִים, לָצֵאת. עוֹד מְעָט מַדְלִיקִים נֵרוֹת.
מֵהַמּוּזֵיאוֹן וְעַד בֵּית-הַכְּנֶסֶת הָאֲוִיר מִתְמַלֵּא זְמִירוֹת.
הֶהָרִים סוֹגְרִים עַל הָאֹפֶק.
אִם אַפְעִיל אֶת הָרֹאשׁ חָזָק,
אוּלַי עוֹד יֵצֵא הַפְּקָק.

יוֹם שַׁבָּת: פְּסָק

מוּזֵיאוֹן כַּרְמִיאֵל פָּתוּחַ תָּמִיד.
הַכְּנִיסָה בְּשַׁבָּת – חִנָּם.
רַב הָעִיר מְחַפֵּשׂ אֶת דּוֹקְטוֹר בֶּן-דָּוִד,
לְבָרֵר: הַאֻמְנָם?

הָאוֹצֵר חוֹשֵׁב וּמֵשִׁיב, מְשַׁחֵק בַּכִּפָּה עַל הָרֹאשׁ:
"אֳמָנוּת – זֶה קָדוֹש."

יוֹם ח': יְקִיצָה

מוּזֵיאוֹן כַּרְמִיאֵל לֹא הָיָה וְגַם לֹא נִבְרָא.
שׁוּם תְּמוּנָה שֶׁמֻּצֶּגֶת בּוֹ מֵעוֹלָם לֹא צֻיְּרָה.
וְיֵשְׁנָם, חוּץ מִזֶּה, עוֹד גּוֹרְמִים, אֲשֶׁר בִּגְלָלָם
הַדְּבָרִים שֶׁדִּמְיַנְתִּי לֹא יָכְלוּ לִקְרוֹת מֵעוֹלָם.

מוּזֵיאוֹן כַּרְמִיאֵל הוּא חֲלוֹם, הֲזָיָה, בְּדָיָה –
עוֹד אַחַת מֵאוֹתָן שְׁטֻיּוֹת מֵעוֹלָם הַ"הָיֹה-הָיָה",
כְּמוֹ שָׁלוֹם, אוֹ אֱמֶת, אוֹ צֶדֶק. כְּמוֹ צִיּוֹנוּת.
מוּזֵיאוֹן כַּרְמִיאֵל הוּא טִפְּשִׁי – כְּמוֹ כָּל אָמָּנוּת.

אַךְ עֲדַיִן יֵשׁ לִי תִּקְוָה שֶׁבְּסוֹף מַסָּע
אֶעֱמֹד עַל מַדְרֵגוֹתָיו עִם כַּרְטִיס כְּנִיסָה.

מאי 2008 – מאי 2012

מאת: אלי בר-יהלום

יליד 1968. גדל בחיפה וגר בה עד היום עם אשתו ושלושת ילדיו, אך מזה שנים רבות מחלק את יומו בין חיפה לבין כרמיאל, שם הוא מרצה במכללה האקדמית אורט בראודה ומלמד בבית הספר למחוננים "מרכז מדע ודעת". כותב שירה מימי ילדותו. זמן קצר לאחר סיום שירותו הצבאי הגיעו שיריו לעיתונות הארצית – תחילה ב"מאזניים" ואז ב"מעריב". מאז ממשיך להשמיע את קולו באמצעים שונים: האלבום "משוטט בין עולמות" (2012) מכיל שירים שכתב, הלחין ושר.

כתיבת תגובה