אֲנִי רוֹצֶה לָשׁוּט לְקִירִיבָּטִי.
רַק כִּי מָשַׁךְ קִצּוֹ שֶׁל הָעוֹלָם
אוֹתִי אֵלָיו, עַל אַף שֶׁלֹּא יָדַעְתִּי
דָּבָר עָלָיו. וְהִנֵּה, אֶל הַיָּם
אֲנִי יוֹצֵא, חָמוּשׁ, בְּשֶׁקֶט שֶׁקֶט
מִצְּלִיל שֶׁל מְשׁוֹטִים, שָׁחֹר-שָׁחֹר –
הָרוּחַ לֹא נוֹשֶׁבֶת, לֹא נוֹשֶׁקֶת
אֶת מִפְרָשַׂי וְאֶת שְׂפָתַי. הַכְּפוֹר
נָסוֹג אַף הוּא, אַךְ אָז חוֹזֵר כִּפְלַיִם
הַמַּיִם – מְעַרְבֹּלֶת שֶׁל מִלִּים
אֲשֶׁר אֵינָן עוֹזְבוֹת אֶת הַשְּׂפָתַיִם
רַק מֵטֵאוֹרִים (בְּעוֹדָם נוֹפְלִים)
לֹא מַפְסִיקִים לַחְתֹּךְ אֶת הָרָקִיעַ
הֲגַם אֲנִי אַחְלֹק אִתָּם גּוֹרָל
אֶל יַעֲדִי לָעַד לֹא לְהַגִּיעַ
לִבְעֹר בָּאֵשׁ. חָלָל בְּתוֹךְ חָלָל—
שְׁכוּחַ אֵל. כְּמוֹ גִּבּוֹרִים מִקֶּדֶם
רוֹדְפֵי הַחֲלוֹמוֹת (אוּלַי לְשָּׁוְא)
לֹא תְּהִלָּה וְלֹא חַיֵּי גַּן עֵדֶן
לֹא בְּמָצוֹד אַחַר גִּזַּת זָהָב—
רַק אֲרָצוֹת שֶׁבְּאוֹקְיָנוֹס-שֶׁקֶט
אַלְפֵי אִיִּים בִּקְּשׁוּ הֵם לְחַפֵּשׂ
בְּתוֹךְ רַפְסוֹדוֹת עֲשׂוּיוֹת מֵעֵץ
אַחַר חִפּוּשׂ נַפְשִׁי גַּם כֵּן חוֹשֶׁקֶת—
לְשֵׁם חִפּוּשׁ עַצְמוֹ לָעַד אֵין קֵץ.
