שִׁירָה הִיא רִפּוּי קְבוּצָתִי שֶל אֵלֶּה
שֶׁאֵין לָהֶם בְּעֶצֶם לֹא רִפּוּי וְלֹא קְבוּצָה.
זֶה מַה שֶּׁנִּשְׁאַר לְאִישׁ חִלּוֹנִי מִן הַתְּפִלָּה
כְּשֶׁלָּחַץ אֱלֹהִים עַל הַגַּז וְהוֹדִיעַ:
"לֹא לַעֲלוֹת יוֹתֵר!"
הֵם מְרִיחִים זֶה אֶת זֶה כִּכְלָבִים,
כְּמוֹ הַהוֹמְלֶסִים בְּגַן-הָעַצְמָאוּת, כְּמוֹ נַרְקוֹמָנִים,
בְּלִי שׁוּם "עֲצוֹר, סִיסְמָה", כְּמוֹ רֵאוּמָטִיזְם אֶת בּוֹא הַגֶּשֶׁם,
כְּמוֹ הַפּוֹרֵץ אֶת הַכַּסֶּפֶת
שֶׁיֵּשׁ בָּהּ אוֹ אֵין כִּסּוּי.
הֵם יוֹדְעִים שֶׁיֵּשׁ קֶשֶׁר רוֹפֵף, אִם בִּכְלָל,
בֵּין הַבְּרַנְז'וֹת וְהַקְּלִיקוֹת הַקְּרוּיוֹת יַעֲנִי "קִרְיַת סֵפֶר"
וּבֵין הָרְגָעִים הַנְּדִירִים שֶבָּהֶם
מְדַבֵּר אֱלֹהִים מִן הַסְּנֶה.
הִיא עוֹבֶרֶת דִּירוֹת כְּמוֹ אָסִיר בִּטְחוֹנִי נִמְלָט,
לִפְעָמִים הִיא גָרָה
בַּמְּקוֹמוֹת הַפָּחוֹת מִתְקַבְּלִים עַל הַדַּעַת אַךְ לֹא עַל הַלֵּב
(הֲלֹא פְרַנְק,
הַבּוֹדְלֶר הַיְּהוּדִי הַמֻּפְלָא כְּבָר נִבָּא שֶׁהָעִיר תִּכָּבֵשׁ מִן הַגּ'וֹרָה),
עִם הַשְּׁלֶעפֶּערְס בַּשֶּׁלֶג בַּפַּרְק, עִם הַהֵם
הַנּוֹשְׁכִים אֶת לֵילָם מִבְּדִידוּת.
וַאֲנִי יוֹדֵעַ
שֶׁהֵם יוֹדְעִים
לְפִי פְּעִימַת הַכְּאֵב בַּקִּישְׁקֶעס,
לְפִי סֻלַּם-רִיכְטֶר-הַלֵּב שֶׁאַף פַּעַם אֵינוֹ מְשַׁקֵּר, מָתַי
הִיא אִתָּם, הִיא אִתָּם בֶּאֱמֶת כְּמוֹ שֶׁאִמָּא יֶשְׁנָהּ
אִם אֲפִלּוּ אֵינֶנָּה,
בַּסִּינְקוֹפָּה שֶׁבָּהּ מְקַרְקֵף הַבָּרָק
אֶת עוֹרוֹ שֶׁל הַחֹשֶׁךְ
לְאוֹר.
