תַּמּוּזיקת לילה זעירה

כָּאן, כָּאן בָּאָרֶץ הַיָּפָה, הַמְּיֻסֶּרֶת
וְהַקְּרוּעָה הַזֹּאת מִשֶּׁסַע זִבְחֵי רִיב
שֶׁבֵּין מָשׂוֹשׂ וּמְסוֹס, עֲלֵה-טָרָף אוֹ טֶרֶף,
בֵּין הַזּוֹקֵף נִדְבָּךְ וּבֵין הַמַּחֲרִיב,
אֲנִי צוֹלֵל בּוֹ בַּגְּלִיסַנְדּוֹ קְרִיר-הַמֶּשִׁי
שֶׁל כִּנַּרְתֵּךְ וְיַרְדְּנֵךְ, כִּפְשָׁט, לֹא דְרָשׁ
בְּעוֹד שִׁמְשׁוֹ שֶל תַּמּוּזֵךְ חַמָּה כָּאֵשׁ הִיא
מַמָּשׁ כְּמוֹ שִׁיר הָאַהֲבָה הַמְּפֹרָשׁ
וְהַכָּל-כָּךְ לֹא אָפְנָתִי הַזֶּה, בְּטֶרֶם
אֶלְחַשׁ לָךְ כִּי לְאָהֳבֵךְ פֹּה – וְעוֹד אֵיךְ! –
זֶה בְּיָמֵינוּ כְּמוֹ לִשְׂחוֹת נֶגֶד הַזֶּרֶם
אֲבָל נֶ גְ דּ וֹ, יָפָה שֶׁלִּי, זֶה בַּ עֲ דֵ ךְ.

אֲנִי נוֹשֵׁק אוֹתָךְ כַּפֶּה אֶת הַגַּחֶלֶת,
אֲנִי לוֹחֵשׁ לָךְ עַל קוֹנְכִית אָזְנֵךְ, נָאוָה:
עֵת לֵאֱהֹב וְעֵת לִשְׂנֹא, אָמַר קֹהֶלֶת,
שֶׁפֵּרוּשוֹ, דַוְקָא מִשּׁוּם הָאַהֲבָה
הַחַרְמָנִית הַזֹּאת לַפֶּרַח וְלַזֶּמֶר,
לְמֵי הַוַּאדִי הַנּוֹגְנִים בַּמַּעֲיָן,
לַקּוֹנְטְרַפּוּנְקְטִים שֶׁל הָרוּחַ הַפּוֹזֶמֶת
אֶת הַקּוֹנְצֶרְט הַבְּרַנְדֶּנְבּוּרְגִי שֶל הַיָּם,
לְכָל הַטּוֹב וְהַיָּפֶה וְהַנָּכֹחַ
וְהַצּוֹדֵק, לַעֲזָאזֵל, וְהַנִּפְלָא –
אֲנִי שֹוֹנֵא, בּוֹ-בַּווֹלְטָאז' וּבוֹ-בַּכֹּחַ,
אֶת הָרִשְׁעוּת וְהַזִּיּוּף וְהָעַוְלָה.

וּמִשּׁוּם כָּךְ גַּם בֶּחָרוֹן בִּשְׁמֵךְ קָרָאתִי
וְגַם בִּגְעֹשׁ הַפַּסְיוֹנָטוֹ הַלּוֹהֵב.
הַלֵּב, יַלְדָּה, אֵינֶנּוּ אֵבֶר דֶּמוֹקְרָטִי,
הַלֵּב מַפְלֶה וּמַעֲדִיף, כְּמוֹ כָּל אוֹהֵב
וְהוּא חוֹמֵד וּמְקַנֵּא לָךְ בְּמִין לַהַט
אִכְפָּתוֹלוֹגִי, גַם לוֹחֵם וְגַם לוֹחֵן,
וְאַתְּ שֹוֹנֵאת לֹא-קַר-לֹא-חַם וְאַתְּ יוֹדַעַת
שֶׁאַתְּ אַחַת לוֹ,
אֵין אַחֶרֶת,
וְלָכֵן –

אֶצְבְּעוֹת אִוְשַׁת הַמֶּשִׁי שֶל הָרוּחַ
בִּקְרִירוּת לֵילוֹת הַקַּיִץ הַצְּלוּלִים
מְנַגְּנוֹת נוֹקְטוּרְנוֹ רַךְ וְאַפְלוּלִי
עַל קְלִידֵי מַחְשֹוֹף עוֹרֵךְ הַנָּח זָרוּחַ
בִּשְׁלוּלִית שֶׁל אוֹר יָרֵחַ צַח כְּשַׁיִשׁ
עַל סְדִינֵךְ, מוּל תְּרִיס פָּתוּחַ לִרְוָחָה
כְּמוֹ חוּשַׁיִךְ אֶל סוֹדוֹת הַחֲשֵׁכָה
וְחוּשַׁי אֶל סְגוֹר סוֹדוֹת חֶשְׁכַת חוּשַׁיִךְ.

כַּמָּה אוֹר כָּמוּס בָּעֹמֶק שֶל הַחֹשֶׁךְ,
כַּמָּה מוּסִיקָה בַּשֶּׁקֶט הַבָּשֹוּם.
הַמֻּדְחָק וְהֶחָנוּק וְהֶחָסוּם
מִתְפָּרְצִים פִּתְאֹם בִּשְׁווּנְג שֶׁל אוֹ שֶׁ, אוֹ שֶׁ
כְּמוֹ נָהָר מִסֶּכֶר, כְּמוֹ אָסִיר מִשְּׁבִי,
כְּמוֹ אֱמֶת שְׁתוּקָה מֵאֵלֶם קְפוּץ שְׂפָתַיִם –
זֶה הַקַּיִץ, חֲמוּדָה שֶׁלִּי, הַקַּיִץ
שֶׁבַּחוּץ וְשֶׁבִּפְנוֹכוֹ,
בָּךְ וּבִי.

זֶה מִתְקָם שֶל פְּרִי הָעֵץ וְהַבָּשָׂר,
זוֹ חָכְמַת הַלֵּב שֶׁבְּלֵילוֹת כָּאֵלֶּה
מְפַנְטֶזֶת לָהּ עַל בְּלַיְנְד, בְּתֹם שֶל יֶלֶד
בְּלִי לִדְפֹּק חֶשְׁבּוֹן לְאִישׁ, שֶׁלֹּא נֶחְסַר
שׁוּם דָּבָר אִם בֵּין פִּגּוּעַ לְסִיּוּט,
בֵּין אֵימֵי חַדְשׁוֹת הַיּוֹם, בֵּין דָּם וָהֶרֶס
לֹא נִשְׁכַּח שֶׁמּוּל טֵרוּף, כִּעוּר וָאֶרֶס
יֵשׁ עוֹד, יֵשׁ אִיִּים שֶל יֹפִי וּשְׁפִיּוּת.

וְשֶׁרַק בִּזְכוּת הַיֵּשׁ הַזֶּה, יַלְדָּה,
הַזָּעוּם וְהַנָּדִיר אַךְ הַנּוֹכֵחַ
בְּפָנַיִךְ, בִּשְׁלוּלִית שֶׁל אוֹר יָרֵחַ
בָּהּ מוּמֶרֶת מַמָּשׁוּת בְּאַגָּדָה,
מִתְבַּדִּים, תּוֹדָה לָאֵל, דִּבְרֵי הַסָּח
שֶׁהַכֹּל הוּא תֵאַטְרוֹן אַבְּסוּרְד וָהֶבֶל
וְאָדָם יוּלָּד לַסֵּבֶל וְלָאֵבֶל
עַד שָׁעָה שֶׁהַקַּבְּרָן יוֹרִיד מָסָךְ.

כִּי הַקַּיִץ עוֹד מַתְפִּיחַ בַּגַּנִּים
אֶת לֶחְיָם שֶׁל אֲפַרְסֵק וְשֶׁל תַּפּוּחַ
וְאֶת שְׁדֵי הַנְּעָרוֹת שֶׁכְּנַף הָרוּחַ
מְפִיחָה בַּחֲלוֹמָן בְּנִים-לֹא-נִים
אֶת הַקִּיטְשׁ הַנֶּהְדָּר, הַלֹּא נִמְנָע
שֶׁל מִקְסַם הָאַהֲבָה, שֶׁאִלְמָלֵהוּ
לֹא הָיִינוּ מְבִינִים עַד מַה מָלֵא הוּא
עוֹלָמֵנוּ זֶה, בִּדְבַשׁ וְלַעֲנָה.

זֶה מוֹכִיחַ אֶת עַצְמוֹ, יֵשׁ קַבָּלוֹת,
זֶה דוֹבֵר לַלֵּב אִם רַק אֵינוֹ לֶב אֶבֶן
וַאֲנַחְנוּ מְלַקְּטִים כְּבַר מִתֶּבֶן
אֶת הַדְּבַשׁ הַזֶּה מִסֵּפֶר הַנִּגְלוֹת
בִּלְטִיפַת מַשְּׁבֵי הַלַּיְלָה עַל עוֹרֵנוּ
הָעֵירֹם כְּמוֹ הָאֱמֶת שֶׁבְּחֻבָּהּ
כְּבָר חוֹגֵג כָּל סֶנְטִימֶטֶר מְרֻבָּע
אֶת הַקַּאמְבֶּק הַחוֹזֵר לְהַזְכִּירֵנוּ
אֶת יָפְיוֹ הַחוּשָׁנִי שֶל הַתַּמּוּז,
אֶת כֹּחוֹ הַמְּנַתֵּץ סְיָגִים וָחַיִץ
הַנִּסְתָּר בְּכָל אֲתָר וְהָרָמוּז
בְּאֵינְסְפוֹר פְּנֵיהֶן שֶׁל נִפְלְאוֹת הַקַּיִץ:

בַּסֻּכָּר הַמִּתְבּוֹסֵס בַּמִּקְשָׁאוֹת
בְּבִשְׂרֵי הַפְּרִי כָּמוֹנִי בִּבְשָׂרַיִךְ,
בַּנְּחָלִים הַמִּתְנַפְּצִים אֶל הַבְּקָעוֹת
בְּקַפְּרִיצ'וֹ, כְּמוֹ הַשִּׁיר הַזֶּה אֵלַיִךְ,
בַּדָּגָן הַמִּתְנַחְשֵׁל עִם כָּל שַׁרְקִיָּה
וּמַתִּיר לָהּ עַל מֵיתְרֵי קָנָיו לִפְרֹט,
בִּתְכוֹלוֹ הַחַף מֵעָב שֶל הָרָקִיעַ,
בְּבֻלְמוֹס וֶגֶטָטִיבִי זֶה לִפְרוֹת,
לֶהֱרוֹת וְלֶאֱרוֹת אֶת צוּף-הָרֶגַע,
אֶת בָּשְׂמָם שֶל הָעַכְשָׁיו וְשֶׁל הַכָּאן,
מֵרֵאשִׁית עַד סוֹף, מֵאַלְפָא עַד אוֹמֶגָה,
כְּמוֹ יָדַיִךְ הַקּוֹרְאוֹת לִי אֶל חֵיקָן.

הֵם אוֹמְרִים שֶׁהָרוֹמַנְטִיקָה כְּבָר מֵתָה,
הֵם אוֹמְרִים שֶׁהֶחָרוּז כַּיּוֹם פָּאסֶה,
הֵם תָּמִיד צוֹדְקִים כָּאֵלֶּה, עַד שֶׁפֶּתַע
צָץ כּוֹכָב אֶחָד,
פִּצְפּוֹן,
וּמְהַסֶּה
בִּקְרִיצַת טוּרְקִיז חַמָּה כָּזֹאת, עַקְרוּטִית
אֶת קוֹלָם הַקַּר, כְּרֶמֶז מִגְּבָהִים
שֶׁהַלַּיְלָה, כְּמוֹ עִנְבֵי תָּמָר בֵּירוּתִי
מִתְפּוֹצֵץ מֵאֶשְׁכּוֹלוֹת גַּעֲגוּעִים.

וְשֶׁשּׁוּם קוֹסְמוֹפּוֹלִיטִיּוּת מַמְזֶרֶת
לֹא תַפְרִיךְ אֶת שֶׁזּוֹכֵר כָּל לֵב פּוֹעֵם:
כָּל שִׁירַת-אֱמֶת אוֹתֶנְטִית יֵשׁ לָהּ אֶרֶץ
כְּמוֹ שֶׁכָּל נִבְרָא בְּצֶלֶם יֵשׁ לוֹ אֵם.

וְהָאֵם הַזֹּאת שֶׁכָּל שִׁירַי הָגוּהָ
כְּמוֹ בַּקְבּוּק נוֹשֵׂא מִכְתָּב בַּיָּם, הַרְחֵק
הִיא הַגֶּנוֹם, הִיא תַמְצִית הַגַּעֲגוּעַ
שֶׁכָּל שִׁיר בּוֹ הוּא תָמִיד כְּמִיהָה אֶל חֵיק.

כִּי תַמּוּז, אוֹתוֹ אֱלִיל בַּבְלִי-שׁוּמֶרִי,
שָׁב כָּל פַּעַם לִתְחִיָּה כְּעוֹף הַחוֹל
בְּדָמֵנוּ הַיֵּינִי שֶׁכֻּלּוֹ מֶרִי
מוּל הַסְּתָו וּמוּל הָעֶצֶב וְהַשְּׁכוֹל.

וְשִׁצְפָּם שֶׁל הַחַיִּים רוֹתְחֵי הַיֵּצֶר
הוּא בִּכְיָם הַמַּר שֶׁלֹּא לְהִסָּפוֹת
וְאֶת זֶה, יָפָה שֶׁלִּי, אֶת זֶה בְּעֶצֶם
צוֹעֲקוֹת לִי תְּשׁוּקוֹתַיִךְ הַטּוֹרְפוֹת.

אֶצְבְּעוֹת אִוְשַׁת הַמֶּשִׁי שֶׁל הָרוּחַ
בִּקְרִירוּת לֵילוֹת הַקַּיִץ הַצְּלוּלִים
עַל קְלִידֵי מַחְשֹוֹף עוֹרֵךְ הַנָּח זָרוּחַ
מְנַגְּנוֹת נוֹקְטוּרְנוֹ רַךְ וְאַפְלוּלִי.
צִרְצָרִים סְמוּמִים שָׁרִים לָךְ סֶרֶנָדוֹת
שֶׁל מַרְוָה, שֶל זַעְתָּר, טַיּוּן וּפְטָל.
אַתְּ תִּרְאִי אֵיךְ כָּל בְּשָׂרֵךְ אֶצְלִי יִרְעַד עוֹד
מִנִּצְנוּץ דִּמְעוֹת הָאֹשֶׁר שֶל הַטַּל.

Avatar photo

מאת: יוסי גמזו

האיש שנתן לנו את "אילו כל האוהבים", "זוהי יפו" ו"סימן שאתה צעיר" – יחד עם הרבה שירה לירית, פואמות ותרגומים, שנדפסים בשלל עיתונים וכתבי-עת מ-1947 ועד היום. גר בקצרין, נולד בפריז.

כתיבת תגובה