הַיָּם רוֹטֵן עָלַי, זָעוּף, בְּגַעַשׁ נַחְשׁוֹלִים.
הוּא מִסְתַּמֵּר וּמִסְתָּעֵר מִתּוֹךְ עִרְבּוּל אַלִּים.
בְּגַב קָמוּר הוּא מְיַלֵּל, שׁוֹלֵחַ אֶת קִצְפּוֹ
אוֹתִי לִתְהוֹמוֹת מֵימָיו לִגְרֹר בְּתוֹר טַרְפּוֹ.
נָסוֹג בְּמִגְנָנָה, אַחַר שֶׁחוֹל בְּגַל נָגַס,
יוֹרֵק, כְּמוֹ חָתוּל זוֹעֵם, טִפּוֹת שֶׁל מֶלַח גַּס.
מֵטִיחַ בִּי עֶלְבּוֹנוֹתָיו בְּזַעֲקוֹת שְׁחָפִים,
דּוֹחֵק בְּרַחַש קִלְלוֹתָיו לִנְטֹשׁ אֶת הַחוֹפִים.
אֲנִי גּוֹרֶרֶת אֶת רַגְלַי הַנִּשְׂרָכוֹת בַּחוֹל
וּמַנִּיחָה בְּלֵב קוֹדֵר לַדַּף וְלַמִּכְחוֹל.
אֶחְזֹר מָחָר, כְּשֶׁהַיָּם מִזַּעְפּוֹ יָשׁוּב
וְעִם קְלַסְתֵּר רְאִי חָלָק אוֹתִי יִפְגֹּשׁ הוּא שׁוּב,
וִיקַדֵּם, מַסְבִּיר פָּנִים רוֹגְעִים וְנוֹהֲרִים
בְּאוֹר חַמָּה יְדִידוּתִית, אֶת כַּן הַצַּיָּרִים.