לֹא הַגּוּף – הוּא וַדַּאי רֵיקָנִי
וְנִדּוֹן רַק לְקֶבֶר וְרֶקֶב –
אֲבָל כָּל הַשְּׁלֵמוּת שֶׁקָּרְאוּ לָהּ "אֲנִי"
מִתְפּוֹרֶרֶת עַכְשָׁיו, מִתְפָּרֶקֶת.
זִכְרוֹנוֹת מִתְנַדְּפִים מִמִּצְחִי,
מִתְפַּזְּרִים בָּאֲוִיר הַפָּתוּחַ.
אֵיךְ הָיִיתִי בָּטוּחַ "אֲנִי הוּא נִצְחִי!" –
וּפִתְאֹם אֵין כְּבָר מִי שֶׁבָּטוּחַ.
בְּלִי כְּאֵב, בִּקְלִילוּת, בְּפַשְׁטוּת
כָּל הַסְּטָאטִי הוֹפֵךְ לְדִינָאמִי.
חֲרִיף-שֵׂכֶל כָּמוֹנִי פּוֹרֵחַ הַתּוּת
וְעָדִין בִּמְקוֹמִי הַצּוּנָאמִי.
הַהוּמוֹר הַצּוֹלֵעַ – לְשָׁם:
הִנֵּה כֶּלֶב אִתּוֹ מִתְנַבֵּחַ.
הָאֶמְפַּתְיָה – מִזְרָחָה, רִגְשׁוֹת הָאָשָׁם –
לַמֶּרְחָק, טוֹב יוֹתֵר – לַיָּרֵחַ.
טוּסוּ, טוּסוּ, מַלְּאוּ תְּהוֹמוֹת,
שֶׁפַע אֶרֶץ וּשְׁלַל מַחְמָדֶיהָ.
…לִפְנֵי רֶגַע יָדַעְתִּי: "גִּלְגּוּל נְשָׁמוֹת!"
וּפִתְאֹם אֵין כְּבָר מִי שֶׁיּוֹדֵעַ.
