הַיּוֹם בַּבֹּקֶר הַכִּסֵּא
אָמַר לִי: "מָה אֲנִי עוֹשֶׂה?!
עוֹמֵד, עוֹמֵד פֹּה לְבַדִּי
וּמְחַכֶּה לַיְּלָדִים!
בָּא מְבֻגָּר וּמִתְיַשֵּׁב:
אוֹכֵל, שׁוֹתֶה, קוֹרֵא, חוֹשֵׁב…
לֹא יְשַׂחֵק, לֹא יִתְפָּרַע –
מְשַׁעְמֵם אוֹתִי נוֹרָא!
וְיֶלֶד בָּא, מַתְחִיל לָזוּז –
פִּתְאֹם אֲנִי הוֹפֵךְ לְסוּס!
לִמְכוֹנִית, לָאֳנִיָּה,
לַחֲלָלִית בְּעוֹד שְׁנִיָּה…
אִתּוֹ בְּיַחַד דּוֹהֲרִים,
עַל הָאוֹיְבִים מִסְתַּעֲרִים,
קוֹפְצִים, רוֹקְדִים, מִשְׁתּוֹלְלִים,
אָז מָה אִם לִפְעָמִים נוֹפְלִים?"