אִילָן,
כֵּיצַד חוֹגְגִים לוֹ יוֹם הֻלֶּדֶת?
עוֹמֵד אִילָן בַּשָּׂדֶה,
זֵר פְּרָחִים לְרֹאשׁוֹ
וְעֻגָּה שֶׁל זֶבֶל אוֹרְגָנִי לְרַגְלָיו.
כָּל חֲבֵרָיו בַּחֹרֶשׁ, נְטוּעִים בִּמְקוֹמָם,
מְרִימִים לִכְבוֹדוֹ גָּבִיעַ שֶׁל טַל
וּמְרַשְׁרְשִׁים בַּעֲלֵיהֶם שִׁירֵי יוֹם-הֻלֶּדֶת.
חֲשַׁבְתֶּם פַּעַם אֵיךְ מְרִימִים אִילָן כְּמִנְיַן שְׁנוֹתָיו?
אָסוּר לְהוֹשִׁיבוֹ עַל כִּסֵּא שֶׁל עֵץ!
שֶׁמָּא מִגֶּזַע חֲבֵרָיו הַטּוֹבִים הוּא.
כִּסֵּא בַּרְזֶל?
קַר וְכָבֵד.
תּוֹפְסִים בַּעֲנָפָיו הַנְּמוּכִים וּמְרִימִים:
לַעֲקֹר וְלָטַעַת, לַעֲקֹר וְלָטַעַת
וְאֶחָד לַשָּׁנָה הַבָּאָה
(אִם יִזְכֶּה וְיִשְׂרֹד מִפִּגְעֵי הַטֶּבַע,
וּמֵחֶמְדַּת הָאָדָם וּמִן הַבַּצֹּרֶת וּמִן הַשְּׂרֵפוֹת).