בַּמַּרְתְּפִים, בְּשַׁרְשְׁרָאוֹתַיִךְ
בְּהֹלֶם לֵב – עַבְדֵּךְ הַמְּכֻנָּס –
פְּרוּשׂוֹת סַדָּן, וּמְרֻקָּעוֹת קֻרְנָס
חֻשְּׁלוּ לִשְׂחוֹק וַדֶמַע שׁוּרוֹתַיִיךְ
רַק לָךְ זָקַף הַיּוֹם אֶת גַּבּוֹתָיו,
פָּעַר הַלֵּיל אִישׁוֹן לְלֹא מַרְגּוֹעַ,
עוֹנוֹת פָּסְקוּ חֲלֹף בִּכְדֵי לִשְׁמֹעַ
טִפְטוּף מִלּוֹת הַזֹּהַר עַל הַכְּתָב.
בֵּין מוֹלָדוֹת שֶׁל שֶׁלֶג וּמִדְבָּר
בְּמִשְׁעוֹלֵךְ הַצַּר והַמָּהוּהַּ
דָּרַךְ כּוֹכָב שָׁקֵט וּמְשֻׁלְהָב
אֶת שְׂפַת הַחוֹל בָּהּ הַגָּרוֹן נִחָר,
מְתֵי מְעָט עַד דֶּמַע לְמָדוּהָ
שִׁיר אַהֲבָ"ה לִכְתֹּב בָּהּ וְזָהָ"ב.
