הַכֹּל אוֹמְרִים: בָּאָרֶץ אֵין אֱמֶת.
א.ס. פושקין—מוצרט וסליירי (עברית: רועי חן)
אַךְ אֵין אֱמֶת — גַּם בַּשָּׁמַיִם
שָׁבוּ הֶעָבִים אַחַר הַגֶּשֶׁם
הָרוֹאוֹת חָשְׁכוּ בָּאֲרֻבּוֹת
שָׁחָה בַּת-הַשִּׁיר, רָקִיעַ—חֶשֶׁר,
בַּקָּשַׁת מַרְגּוֹעַ מִקְּרָבוֹת.
"הֶבֶל-הֲבָלִים" – אָמַר קֹהֶלֶת.
"לֹא נָכוֹן!" – עָנִיתִי בְּלִבִּי.
וְהִנֵּה נִצְבַּע רָקִיעַ תְּכֵלֶת
וְשָׂרָה טִבְעִי וְעַל-טִבְעִי.
מִלְחָמָה בְּאֶרֶץ הָרָקִיעַ—
הַאֻמְנָם הָיָה אוֹ לֹא הָיָה?
וַהֲאִם אֱמֶת תֵּדַע רַק הִיא, אוֹ
לְפַיְטָן בְּאֶרֶץ נָכְרִיָּה
כֹּחַ הַגּוֹבֵר עַל-פְּנֵי הַחֶרֶב
שֶׁל מַלְאָךְ וָאֵל שֶׁבַּמָּרוֹם?
וַיְּהִי עוֹד בֹּקֶר וְעוֹד עֶרֶב,
וְהִמְשִׁיךְ הַקְּרָב עַל-פְּנֵי תְּהוֹם,
וּמַמְשִׁיךְ עֲדַיִן, לִבְלִי הֶרֶף;
הַכְרָעַת הָאֵל הָיְתָה קַלָּה
מֵאֲשֶׁר צָפוּי: דַּלָּה הַחֶרֶב
לְעֻמַּת כֹּחָהּ שֶׁל הַמִּלָּה.
זוֹ מִלָּה אַחַת אֶל מוּל אֲחֶרֶת
מְהַדְהֶדֶת עַד כְּמוֹ מֵיתָר:
אֵין אֱמֶת בְּמַה שֶּׁאַתְּ אוֹמֶרֶת!
אֵין אֱמֶת בְּמַה שֶּׁנֶּאֱמָר!
אֵין אֱמֶת בְּאֶרֶץ וְשָׁמַיִם:
הֶבֶל הֲבָלִים הַכֹּל, הַכֹּל;
וְלַחְמִי שָׁלַחְתִּי עַל הַמַּיִם,
תַּו לְעֶרְגָּתִי אֶל הָאֶתְמוֹל.
